ספר שופטים מספר על הגיבור המקראי שמשון, ששליחותו הייתה להציל את ישראל מידי הפלשתים. לשם כך ניחן הגיבור במגוון של תכונות שהכשירו אותו למשימה התובענית. בראשית דרכו אומנם צלחה דרכו של האיש: הוא היה נאמן לדרכו ולשליחותו והתוצאות נראו מעודדות.
בהמשך הדרך החל שמשון לסטות מדרכו, להתפתות להבלי העולם הזה ולתענוגות קצרי-טווח. ככל שהתרחק משליחותו החשובה כך רבו התקלות והכישלונות. אבל, גיבורנו האמין עדיין שהוא שולט במצב וכי יוכל גם להילחם בפלשתים וגם להתרועע במסיבת מרעים וגם לבלות במחיצת נשים.
ההמשך ידוע. בסופו של דבר לא עמד לו כוחו. שמשון נפל ברשתה של דלילה, וזו הרדימה אותו על ברכיה וגילחה את מחלפות ראשו, נטלה ממנו את ייחודו ואת סוד כוחו, והסגירה אותו לידי הפלשתים, אויביו ומבקשי נפשו. אחרי שעונה והועבד בפרך על-ידי שוביו הפלשתים עמד לו כוחו רק פעם אחת נוספת: הוא בחר בדרך ההתאבדות הידועה: תמות נפשי עם פלשתים.
בימינו,
בנימין נתניהו לקח על עצמו משימה שמשונית: להציל את ישראל מידי הפלשתים. הוא ניחן בחינוך ציוני מעולה שקיבל בבית אבא, בתפישת עולם מפוכחת, ובתמיכה של רוב העם, שמאס בהבלי המזרח התיכון החדש ובהזיותיו המסממות. אבל, גיבורנו חשב שכוחו רב ושהוא יוכל להתמודד עם משימותיו גם כאשר רחיים תלויות לו על צווארו.
ואמנם, הוא העמיס על גבו שתי משקולות כבדות,
שמעון פרס ו
ציפי לבני, ומנסה לפעול בתנאים בלתי אפשריים אלה. התוצאה: סטייה חמורה ומסוכנת של ההגה שמאלה, לעבר התהום. ואם לא די בכך, שמשון של ימינו מראה נטייה מסוכנת לחזור על שגיאותיו של בן-דמותו המקראי ומגלה נטייה ליפול לזרועותיה של דלילה בת-ימינו, ציפי לבני. טוב יעשה בנו, אלוף התנ"ך, אם יפקח את עיני אביו בעוד מועד וימנע את נפילתו ברשתה של ציפי-דלילה. מנעמי שיתופה בממשלתו צפויים להיות קצרים ומרים. כך גם הדרך למלכודת הפלשתית.
נתניהו איננו טירון פוליטי. עליו להיות מודע ללחצים המופעלים והסוגרים עליו מבית - העופות הדורסים פרס והציפורעה והתקשורת המשרתת אותם - במטרה שיחליט את ההחלטה הקשה ו"הנכונה": המשך הסגרת ארץ ישראל לכובש הפלשתי, שהובא ארצה על-ידי חבורת ההרפתקנים, שמעון ומרעיו. אין פלא שהלוחצים מבחוץ - אובמה ושותפיו, ה"ידידים" האירופיים, אלה המוכיחים שוב ושוב שהאנטישמים לא מתים אלא רק מתחלפים - אינם מפגרים אחרי הלחצים מבית: לאפשר לסוסה הטרויאנית בממשלה לעשות שמות במה שנותר ממדיניות החוץ הישראלית, המדקלמת עד לזרא את השקר וההונאה של "פתרון" שתי המדינות. הלוחצים מבית ומבחוץ יודעים מה הם עושים. כוונתם שקופה.
כדי להגיד הן לכל לחץ חיצוני בשרות האויב הפלשתי - לכך מספיקה ציפי-דלילה. בנימין-שמשון לא נבחר כדי להיות תואם לבני. תפקידו שונה לחלוטין: להפסיק את מצעד האיוולת האובדני מבית מדרשם של שמעון ומרעיו. על כן אסור לו לאפשר לציפי-דלילה לגלח את מחלפות ראשו. נתניהו חייב להימנע מליפול לזרועותיה של ציפי. מלכודת הדבש של השיתוף המדומה והשקרי איתה צפויה להתגלות כסופו הפוליטי, וכשלב נוסף בשיטת השלבים לחיסול מדינת ישראל ובתהליך ההתאבדותי של ישראל בדרכה תהומה. לא על דרך אוסלו תהיה תפארתו!
מי שהולך לישון עם ציפורעה, אל יתפלא כאשר יתעורר עם מחבלים ועם חידוש מלחמת אוסלו במלוא עוצמתה. מי שמתנהג כצפרדע המאפשרת לעקרב ארסי לצלוח נהר על גבה, אל יופתע כאשר ייעקץ על-ידי העקרב הטיפש והאובדני. מי שנוהג כך, סופו גם לאכול את הדגים המסריחים, גם לחטוף מלקות רבות וגם להיות מגורש מלשכת ראש הממשלה. בהבדל מ
אריאל שרון, אתרוג הוא לא יהיה!