שתי מדינות לשני עמים - ומיד!

יותר מדי מאוחר עולה על סדר היום הציבורי שלנו ההכרח להירתם לפתרון של שתי מדינות לשני העמים. שתי מדינות לשני עמים אומרים בנימין נתניהו ודב חנין, נשיאי ארצות הברית לשעבר וכיום, ראשי ממשלה בישראל בעבר וכיום. אך לא כולם מוכנים לאימוץ הפתרון שיעשה צדק לעם הנמצא במציאות של עם נשלט על-ידי עם אחר. יותר מדי מאוחר נושבת רוח של תמיכה במציאת הפתרון של שתי מדינות גם בצמרת השלטון. כן, באיחור של 45 שנות שליטת עם אחד על עם אחר. למרות שאני שואב עידוד מדיבורי תמיכה בצמרת השלטון בפתרון של שתי מדינות, אני נותר עם שאלה לא פתורה, האם בנימין נתניהו, ראש הממשלה, אומר שתי מדינות לשני עמים, הוא בעד שתי מדינות או שהוא למעשה תומך בקיומם של קנטונים פלשתינים מבותרים ומנותקים בגדה המזרחית: קנטון שכם-ג'נין, קנטון רמאללה, קנטון בית לחם-חברון ועוד אולי קנטון אחד ברצועת עזה. אני חושש שקנטונים בגדה המזרחית מבחינת בנימין נתניהו הם צריכים להיות שטחים מנותקים זה מזה, חסרי נגישות לעולם החיצון, ללא יכולת לפתח תשתיות פיזיות, ותלויים לחלוטין בכלכלה הישראלית, יבוא ויצוא, תעסוקה ומכסים. בין הקנטונים המנותקים אחד מהשני יישארו גושי התיישבות בשליטתה של מדינת ישראל. לתפיסה זו יש אופוזיציה שקטה בינתיים. זו אופוזיציה של נפתלי בנט והדנונים עם הרגבים בליכוד, ללא כל אמירה ברורה של ה"אח, יאיר. נפתלי בנט שולל אפילו הצהרה חיוורת של נתניהו המכירה בזכותם של הפלשתינים למדינה. הוא שולל לחלוטין הקמת מדינה פלשתינית ומעלה בתקיפות על סדר היום הציבורי את תביעת הסיפוח המוחלט והסופי של כל שטחי C למדינת ישראל, שהם רק כ-60% משטחי הגדה המזרחית.

ממשיכים לגמגם

בשלב הזה נתניהו פועל לשמר את הסטטוס קוו גם מתוך אינטרסים כלכליים רבי עוצמה, המבקשים להמשיך את קיומו של שוק פלשתיני השבוי בכלכלה הישראלית. שוק המגלגל סכומי כסף לא מבוטלים. הלחץ האירופאי, שבא גם כן יותר מדי מאוחר, מחייב את נתניהו לנקוט יוזמה שתיראה חיובית. אך גם פעולות ההרגעה שלו נתקלות באירופה במידה רבה של אי אמון, כשהאחראי על משרד החוץ בישראל משחק באש בהר הבית. נתניהו משתדל לשדר במגעיו בעולם בפגישות עם נשיאים וראשי ממשלות את נכונותו להקמת שתי מדינות לשני עמים. הנכונות לשתי מדינות לשני עמים משודרת באילוץ ובחצי גמגום גם מדי פעם לציבור בישראל. אך קיימת עוצמת פער בין מלל ההסכמה בשיחות ובהצהרות ובין הביצוע היומיומי, העלול להביא למצב בלתי הפיך, שימנע את הפתרון של שתי מדינות - ישראל ופלשתין. מצער, שהפתרון היחידי שעושה צדק לשני העמים כורע תחת מכבש של בנייה בלתי פוסקת בהתנחלויות ביהודה ובשומרון, ביצירת מציאות החובטת ללא רחם באפשרות למצוא פתרון. נוצרות עובדות מוגמרות של בנייה והרחבת ההתנחלויות, שלמעשה יוצרת מציאות המונעת פתרון. אודה, שאני כותב שורות אלו מתוך חשש שאנחנו פוסעים בנתיבי זמן ההולך להיות ממוזמז בשיחות סרק, שעלולות להביא אותנו שוב אל סיפה של מציאות מדממת. הלוואי ואתבדה.