מי ומי במדינות האיחוד האירופאי: איטליה, בלגיה, גרמניה המערבית, הולנד, לוכסמבורג, צרפת, אירלנד, בריטניה, דנמרק, יוון, ספרד, פורטוגל, אוסטריה, שבדיה, פינלנד, אסטוניה, הונגריה, לטביה, ליטא, מלטה, סלובניה, ליטא, סלובקיה, פולין, צ'כיה, קפריסין, בולגריה, רומניה, קרואטיה.
חלק מהמדינות מוכרות לנו מתוך ההיסטוריה הקשה של עם ישראל בגלות. אין צורך להזכיר אפילו. אבל אנחנו כבר מזמן כנראה שכחנו וסלחנו.
מדינות האיחוד האירופי הינם קבוצת מדינות שרבות מהן לא הרוו אותנו נחת. נכון שהחרם שלהן הוכרז כבר לפני מספר ימים ועבר זמן ובינתיים קרו דברים. אבל החרם עדיין קיים ולא יתכן שנעבור על זה לסדר יום כאילו – מה לעשות?
החרמת מדינות האיחוד איננה יכולה להיות מדיניות רשמית. את זה גם אני מבינה. זאת גם לא יכולה להיות החרמת מוצריהם. כי מי יוותר על אפנת פריז ורומא?
מי יוכל לוותר על מכוניות פיאט (איטליה), רנו (צרפת), ב.מ.וו. (גרמני), אלפא רומאו (איטליה) פולקסווגן (גרמניה) למשל. ומי יוכל לוותר על רהיטי יוקרה מאירופה? אולי מעמד הביניים ומטה.
אבל אפשר לוותר על הסיילים הקרובים. אפשר לוותר על טיולים לארצות האיחוד.
דברים קטנים אבל חזקים ומורגשים. כל מי שטייל בארצות אירופה שמע את העברית המתגלגלת ברוב עם של תיירי ארץ ישראל שיצאו לתור בעולם. בעיקר באירופה. כך שזהו כוח לא מבוטל ובהחלט מורגש.
אם כי אני מניחה שהמוני ערבים מוסלמים מטיילים שם ברגע זה והם עוד ימלאו להם את הארץ. פריז ולונדון תמיד היו חביבות על המוסלמים. טוב על מי לא? אבל אנחנו כדאי שנוותר. בינתיים.
רדו מן הגדר! לאחר ששוחררה ירושלים, לאחר ששוחררו אדמות הארץ מידי הערבים, נחלקה הארץ לשניים: שטחים משוחררים או שטחים כבושים? המדינה לא ידעה מה לבחור ונשארה יושבת על הגדר עד עצם היום הזה.
מעניקה תקציבים לבניית יישובים אבל משאירה אותם מעבר לאיזשהו קו ירוק. בונה מכללות אבל מתלבטת לגבי הגדרתם כאוניברסיטה.
מקימים יישובים – ולאחר זמן – מתחרטים ומגרשים אנשים מבתיהם בצעד משפיל ביותר. כולאים מרצחים עם הרבה דם על הידיים והרבה דם ברחובות – ולבקשת הקהל – משחררים.
אין ספק שאנו העם היפה בעולם!
על הממשלה להפסיק להקריב קורבנות למול דעת קהל העולמית מבחוץ והשמאלנית מבית בדמות בתים הרוסים של יהודים. בדמות חיילים יהודים מושפלים מול ילדים ערבים אלימים, בדמות שחרור מרצחים עם הרבה דם על הידיים.
כי הנה כל מי שיש לו מדינה ולו כסא לשבת בראשה, מכתיב לנו מהלכים פוליטיים ומדיניים.
אולי הצעד הבא יהיה שליחת נציג לפיקוח על הממשלה?
