"זהו זה?", שאל אותי בלעג מהול בקורטוב של ציניות, לקוח ששמע על הודעתו של ראש לשכת עורכי-הדין, בעקבות רציחתם של עו"ד נתן ג'ורנו ובתו, ימית ג'ורנו ז"ל, לפיה מודיע הוא, על השבתת עבודת עורכי-הדין, לשעה אחת, בין השעות 10:00-11:00, באופן שהם לא ישתתפו בדיונים, בבתי-משפט ובלשכות ההוצאה לפועל, יום למחרת הרצח הנתעב, במחאה על רציחתו של עו"ד נתן ג'ורנו, בשל היותו עורך-דין, שעסק במקצועו.
"זהו זה?", המשיך חצי תוהה חצי מתבדח על חשבוני, אותו לקוח, תוך שהוא ממשיך ואומר: "זה כל מה שאתם שווים? שעת השבתה אחת?"
על-אף שמנהל בתי-המשפט, כב' השופט,
מיכאל שפיצר, פנה לשופטים וביקש לאפשר את מחאת הפרקליטים, לא נסתמנה כל מחאה של ממש, יום אתמול ומרבית הפרקליטים עסקו בעיסוקיהם השוטפים ולא התייחסו, כלל וכלל, לשביתת המחאה שהכריז עליה ראש לשכת עורכי-הדין, אם בשל שלא שמרו על מחאה זו ואם בשל העובדה שלא ראו בה צעד מחייב של לשכת עורכי-הדין, כגוף המייצג אותם, על-פי הוראות החוק.
סוד גלוי הוא, כי לשכת עורכי-הדין אינה מתפקדת, תקופת זמן קצרה מאז הבחירות האחרונות שהתקיימו בחודש יוני 2011. סוד גלוי הוא, כי ראש לשכת עורכי-הדין, עו"ד
דורון ברזילי, חסר את הרוב הדרוש, לצורך העברת החלטות במועצה הארצית של לשכת עורכי-הדין ובוועד המרכזי של לשכת עורכי-הדין ולכן, כמעט שאין מתקיימות ישיבות של הועד המרכזי ולא מתקבלות החלטות מחייבות של לשכת עורכי-הדין, זה חודשים רבים.
במרוצת חודש יולי 2011, שלחה המועצה הארצית של לשכת עורכי-הדין, לשר המשפטים הקודם, פרופ'
יעקב נאמן, את הכללים החדשים שמבקשת היא להתקין, בכל הקשור לסדרי הדין, שינהגו בבתי-הדין המשמעתיים, שלא זכו לכל רביזיה שהיא, משך 51 שנה, מאז הותקנו הם - לראשונה - בשנת 1962, כדי ששר המשפטים יאשר אותם וייתן להם תוקף מחייב, כמתחייב בחוק לשכת עורכי-הדין.
שר המשפטים לשעבר, פרופ' יעקב נאמן, לא טרח מאז שנשלחו אליו כללי סדרי הדין המוצעים, בידי ועדת האתיקה, בחודש יולי 2011 ועד לסיום תפקידו, עת כוננה הממשלה החדשה, בחודש ינואר 2013, לאשר את כללי סדרי הדין המוצעים בידי לשכת עורכי-הדין. משפניתי אליו וביקשתי ממנו לאשר כללים אלה, נעניתי - בכתובים - על-ידו, כי מן הראוי שהמועצה הארצית החדשה של לשכת עורכי-הדין, תאשרר מחדש את כללי סדרי הדין המוצעים, שהוצעו על דעתה של המועצה הארצית הקודמת של לשכת עורכי-הדין.
פנייה שלי, בעניין זה, לעו"ד צבי פירון, יו"ר המועצה הארצית של לשכת עורכי-הדין, נענתה, כי המועצה הארצית הנוכחית של לשכת עורכי-הדין, לא תוכל לאשרר, מחדש, כללים אלה. ככל הנראה, בגלל השיתוק שאחז במוסדות הלשכה המפולגים, כאשר נציגי הלשכה במוסדות אלה, מסוכסכים בסכסוכים קשים ועמוקים, זה עם זה, מונעת את אישורם של כללי סדרי הדין, מחדש, במועצה הארצית של לשכת עורכי-הדין.
בימים אלה, חידשתי את פנייתי לשרת המשפטים החדשה,
ציפי לבני, מתוך תקווה, כי היא תאשר כללי סדרי דין אלה ולא תדרוש את אישרורם, מחדש, בידי המועצה הארצית החדשה של לשכת עורכי-הדין. הפעם, גמרתי אומר בליבי, כי אם לא אקבל תשובה חיובית, אפנה לעזרתו של בית משפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, שכן אין כל סיבה שהדיונים המשמעתיים, בשנת 2013, יתקיימו לפי כללי סדרי דין מיושנים, שחוקקו בשנת 1962.
ענייני שלי, בהתקנת כללי סדרי הדין, הוא רק דוגמה אחת מיני רבות, לפיצול ולשיתוק האוחז במוסדות לשכת עורכי-הדין, עד שלא ניתן להעביר החלטות מחייבות בגופים המרכזיים של לשכת עורכי-הדין, דוגמת המועצה הארצית של לשכת עורכי-הדין והוועד הארצי של לשכת עורכי-הדין.
בשנים האחרונות נוצרה מציאות דברים, לפיה מתקיימים -
פעמיים בשנה - כנסים של לשכת עורכי-הדין, באילת. הכנס הראשון, הוא הכנס שעורכת לשכת עורכי-הדין ואילו הכנס השני הוא הכנס שעורכים חמשת מחוזות לשכת עורכי-הדין, כאילו שמדובר בשני גופים שונים זה מזה.
ייתכן, כי העובדה שחברי הלשכה נאלצים לשלם מסים כפולים,
פעם אחת לוועד המרכזי ופעם שנייה למחוז אליו משתייכים הם, גורמת לכך כי גופים אלה הינם סוברנים בפעילותם הכלכלית והם רשאים לבזבז את כספי המסים שחייבים חברי הלשכה,
לשלם בכפייה, מכוח חוק לשכת עורכי-הדין, על כנסים מיותרים, לחלוטין, בכל הכבוד הראוי.
שעה שדברים אלה נכתבים, הרי מתבשרים אנו, כי לקראת סוף חודש אוגוסט, שנה זו, תתקיים ועדת המשפט השנייה מטעם מחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי-הדין. מדוע שלא נקיים גם וועדת משפט של מחוז הצפון, מחוז הדרום, מחוז ירושלים ומחוז חיפה של לשכת עורכי-הדין, יחד עם וועדת משפט נוספת של לשכת עורכי-הדין <
. ראש לשכת עורכי-הדין, נקלע למצב דברים אומלל, לפיו אם יבקש הוא להעביר החלטה בדבר רכישת מחק שיירכש בין יתר הציוד המשרדי הדרוש לו, מכספי לשכת עורכי-הדין, לצורך פעילותו השוטפת כראש לשכת עורכי-הדין והדבר מצריך את אישור המועצה הארצית של לשכת עורכי-הדין או את אישור הוועד המרכזי של לשכת עורכי-הדין, לא בטוח שגופים אלה יאשרו לו רכישת מחק זה, אם לא יוכיח הוא שמדובר בצורך חיוני ודחוף ביותר לצורך תפקודו השוטף.