1. מה יש למעצמה הגדולה בעולם ולרעותה האירופית להשקיע זמן רב ומשאבים באחד הסכסוכים המינוריים והמתוחזקים ביותר בעולם? שלום, כאן ישראל. מסביבנו נרצחים סורים - יותר מ-100 אלף בשנתיים (כמה נהרגו ב-100 שנות סכסוך שלנו משני הצדדים, כולל מלחמות ישראל? הרבה פחות); במצרים לא שמעו על תומס פרידמן והחזירו תואֵם מובארק לשלטון שטובח בתומכי אלה שעד לא מכבר איישו את השלטון; בעירק רוצחים אלפים כדבר שבשיגרה, ועוד לא הזכרנו את לבנון, לוב, תוניסיה ועוד. גם באפריקה נטבחים מאות אלפים במלחמות השבטים והרודנים. אבל לארה"ב ולאירופה דחוף להשכין שלום אצלנו, יותר נכון למשכן את עתידנו על חשבון מה שהם רואים כשלום-שלום ולכו לעזאזל. האם ההבדל כרוך בעובדה שלערבים האחרים אין יהודים בצד השני? הם סתם טובחים את בני עמם.
מזכיר המדינה האמריקני דיבר על הסדר קבע בתוך תשעה חודשים. בתום ההריון ייוולד המשיח. קרי מייצג את המערב שחילק את אפריקה למדינות בלי להתחשב במסורות הקדומות. כך סומנו גבולות מדינה שחצו שבטים ומשפחות, ומנגד אוחדו אויבים לטריטוריה אחת. כך עשו במזרח התיכון בעירק, בסוריה ובלבנון. בואו נדבר, לכל בעיה יש פתרון, אפשר לחלוק כברת ארץ. הרציונליזם המערבי הזה לא עובד באזורים שנושמים מסורות קדומות. אז מה הזיוף שצפינו בו שלשום בוושינגטון? את מי ציטטו קרי ולבני ועריקאת? ציטוטים חלולים כתפאורות קרטון ישנות שאין מאחוריהן דבר זולת פסאדה דהויה.
2. בשבוע שעבר קרעו ח"כים חרדים קריעה על חוק השוויון בנטל. כבר הבעתי דעתי שדחיקת החרדים לפינה וכפיית הגיוס עליהם דומות לכפיית
שלום עכשיו עלינו. בשני המקרים מרחיקה דחיקת הקץ את הפתרון הרצוי ומעידה על חוסר סבלנות כלפי תהליכים חיוביים המתרחשים מתחת לפני השטח. עוד כתבתי שגם לימוד תורה הוא נשיאה בנטל ההמשכיות של העם היהודי. אבל קריעה?! השתגעתם? גיוס לצה"ל הוא מצווה מן התורה - "עֶזְרַת ישראל מיד צר", "לא תעמוד על דם רעך", "ואהבת לרעך כמוך".
אם לקרוע קריעה, הרי זה על הבחירות לרבנות הראשית. שום קדושה, חיבוב המסורת או אמירה רוחנית לא היו בסאגה המבישה. רק מאבק פוליטי. התקשורת עסקה בעיקר בנחמדותם של המועמדים ובהשתייכותם המפלגתית המדומה. להזכירנו, הרב הראשי אמור להיות ראש הרבנים בארץ ישראל. במובנים רבים מדובר במקבילה של ראש הסנהדרין, כלומר ראש המוסד ההלכתי העליון של העם היהודי.
האם היינו ממנים לראשות האקדמיה הלאומית למדעים חוקר מתחיל? אפילו לא לראשות מחלקה באוניברסיטה. חוקר באקדמיה נבחן על-פי מחקריו ופרסומיו המדעיים. ולרמטכ"ל, היינו ממנים קצין זוטר? אפשר לשער את עוצמת השערורייה. אבל לרבנות הראשית נבחרו ב-20 השנים האחרונות (בעיקר מהצד האשכנזי) רבנים נחמדים אך ללא רשימת פרסומים רצינית ומקורית, וללא כתפיים הלכתיות לשאת על גבן משימות כבדות משקל (כהתרת עגונות או מאבק על היתר השמיטה).
