הטור של פריצי

הצפוי והחזוי קרה: שר הביטחון ביטל השבוע את צווי הגיוס שנמסרו למאות האברכים הראשונים שהיו צריכים להתגייס בעוד שבועיים. בתגובתה לבג"צ של העותרים לגיוס עכשיו (ובראשם עו"ד יהודה רסלר שעדין לא נואש מ-30 שנות מאבק בבג"צ), השיבה המדינה שמכיוון שהיא עוסקת עכשיו בהסדר חקיקה שיסדיר את הנושא, אז בינתיים אין טעם לגייס אותם. והמדינה ביקשה דחייה עד דצמבר. הבנתם? לכם הממשלה מספרת שהיא מתכננת את גיוסם, אבל בבג"צ היא מודה שהיא עוסקת בהסדר חקיקה שיביא לכך שהאברכים הללו לא יגויסו, ולכן - כך היא מסבירה בבג"צ - מה ההיגיון לגייס אותם ערב החוק. למי שלא זוכר, המצב הנוכחי הוא שחוק טל המושחת, התרגיל הבזוי הקודם שעשו לשחרור אברכים, פג תוקפו ובמצב הנוכחי חלה חובת גיוס על כל האברכים ולא צריך שום חוקים. אפשר לגייס, רק ששר הביטחון שלכם, יעלון, ביטל את הצווים. על דעתו שלו ואישור הממשלה. זו הממשלה. היא הוקמה והורכבה על-ידי טומי לפיד ואנשיו ועל-ידי ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן, מי שהתחייבו בפניכם בשבועה על גיוס שווה. עכשיו מוכח שהאנשים הללו פשוט משקרים לכם בלי למצמץ. בתחילת השבוע הם אמרו לכם שהם מנסחים חוק לגיוס אברכים (למה צריך? הרי יש חוק גיוס) ואחרי יומיים בבג"צ הם הודו שהם עוסקים בעצם ניסוח חוק שישחרר את כל האברכים מחדש. וזו הממשלה של יאיר לפיד, יחד עם המתגייסים הלאומיים של בנט, אנשי ישראל ביתנו וציפי לבני. ממשלה בלי החרדים. מאז המהפך של 1977 לא הייתה כאן ממשלה נוחה יותר לגיוס חרדים. אבל אין גיוס. יש מסך הונאה וכזבים. מה עוד צריך לקרות מול עיניכם כדי שתסתכלו במראה ותלמדו להגיד בקול רם: יאיר לפיד הוא שקרן. אולי הגדול שבהם. הוא מועל האמון הגדול ביותר בתולדות הפוליטיקה בישראל. תתחילו בבית, ואחר-כך צאו עם זה לרחוב. זה הכל.

את החוק החדש לאי-גיוס אברכים מנסחים בוועדה שנקראת היום ועדת פרי. בראשה עומד נציגו של לפיד וחבר מפלגתו, שר המדע יעקב פרי. אדם טוב זה יעקב פרי, לא? איש ביטחון בעברו, איש עסקים מוצלח, בטח אפשר לסמוך עליו. אז זכרו את המפגש הקודם שלכם איתו: בין השנים 1995 עד 2003 עמד יעקב פרי בראש חברת סלקום. אלה השנים בהן היא זינקה קדימה, צירפה מאות אלפי מנויים ועשתה מיליארדי שקלים רווח. הכל מכיסכם. החברה הציגה לכם סיפורים, הבטיחה לכם מבצעים, נתנה מכשירים בחינם ואתם חתמתם, ואחר-כך לא הבנתם איך בכל חודש מצאתם בחשבונכם חיובים של 300, 400, 500 ו-600 שקל עבור שירות שהיום אתם מקבלים כפול ממנו ב-99 שקל לחודש, בתוספת אינטרנט חינם ושיחות לחו"ל. אין ספק שלצורך הונאת הציבור, למכור לו שמכינים חוק לגיוס אברכים ולהחתים אותו בסוף על נוסח חוק שבאותיות הקטנות ישחרר אותם לתמיד מחובת הגיוס, יעקב פרי הוא האיש הכי מתאים. יש לו כבר ניסיון רב בהונאת הקהל.

יצחק זמיר, שופט בית המשפט העליון בדימוס, ובן זוגו הקבוע לעניינים כאלה, הפרופ' אסא כשר, הוזמנו להכין קוד אתיקה לפרקליטי המדינה. על העסקתו הקבועה של הפנסיונר פרופ' זמיר בוועדות ציבוריות מייעצות למיניהן, כאלה שגוררות עבודתן שנים ארוכות ובינתיים מגישות למדינה חשבוניות ענק חודשיות עבור עבודתו המאומצת של כל חבר ועדה יקר שכזה, נדון בפעם הבאה. אבל גם הפעם יצא מהזוג הקבוע הזה מסמך אתיקה. המסמך די צפוי. לא מדהים ולא מרעיש. כתובות בו מילים גבוהות על חזון הפרקליטות ויעדיה, והסברים מה הם הערכים שאמורים להנחות את פרקליטי המדינה בעבודתם ובכללם מצוינות, אמינות, הגינות, חתירה לגילוי האמת, טוהר המידות, יושרה, ענווה, שימוש מידתי בסמכות, וכדומה. אלה הערכים שאמורים להנחות את עבודתם של הפרקליטים בשירות המדינה ואלה כללי האתיקה שצריכים לחול עליהם. מיד זינק ארגון פרקליטי המדינה והכריז על התנגדותו הנחרצת לאימוץ הקוד הזה והזהיר כי הפרקליטים יפתחו במאבק חסר פשרות ובעיצומים אם הוא יאושר. אפשר להבין אותם, והם גם אמרו זאת בגלוי: הם חוששים שאם קוד האתיקה יחייב אותם לדברים הכתובים במסמך (אמינות, הגינות, יושרה, טוהר המידות) הדבר עלול לשמש את יריביהם כעילה נגדם להעמדתם לדין משמעתי עד כדי פיטורין. והם צודקים: כל מי שמכיר את הנורמות, את צורת העבודה ואת המתרחש בשירות המשפטי של המדינה, יודה שהם בהחלט זיהו נכון ובזמן את הסכנה האורבת להם אם יאומץ ויתקבל קוד מוזר שכזה.

אלוף במיל. וראש המועצה לביטחון לאומי לשעבר, גיורא איילנד, פרסם מאמר ביקורת על בתי המשפט וכתב בו כי "שופטים רבים הופכים עם השנים אטומים ומתנשאים ומנותקים מהעם", וכן "הגיע הזמן להגביל את עוצמתם של השופטים ושל היועצים המשפטיים ולייצר יכולת של ביקורת אמיתית עליהם". זה טקסט, כמדומני, שרבים יכולים להסכים איתו. וגם אם לא - הוא בהחלט טקסט לגיטימי בשיח הציבור. פעם חשבנו שמותר לפרסם מאמרים, אבל מסתבר שזה מתחיל להיות מסוכן. מישהו עוקב. מישהו מסמן ורושם. מישהו פתח לך כרטיס. למרות שכל שופט מתמנה לחוד ואמור להיות עצמאי ונפרד מהאחרים, ואפילו בענייני שכר אין להם מו"מ קיבוצי אלא החוק הוא שקובע להם שכרם, שופטי ישראל הקימו לעצמם (שלא כחוק) ועד עובדים שהם קוראים לו "נציגות השופטים". זה הגוף שבראשו עמדה במשך שש השנים האחרונות השופטת ורדה אלשיך, עד שנאלצה להתפטר מהוועד הזה כשהתפוצצה לה בידיים פרשת הפרוטוקול המשופץ שלה. חסון, מוועד נמל אשדוד, כנראה לא צריך להרגיש לבד. והנה, בהתפרסם מאמרו של איילנד, פנה יו"ר נציגות השופטים החדש, השופט איתן אורנשטיין מבית המשפט המחוזי בתל אביב, למנהל בתי המשפט, השופט מיכאל שפיצר, והתלונן בפניו על המאמר. אומנם לא שמענו מעולם שלהנהלת בתי המשפט יש סמכות צנזורה או זכות לפיקוח על מאמרים של אזרחים המתפרסמים בעיתונות, אבל איך כתב איילנד: "שופטים רבים הופכים עם השנים אטומים ומתנשאים". כנראה שזה אכן קורה. המדהים הוא המתגלה ממכתב התשובה של מנהל בתי המשפט ליו"ר ועד העובדים (סליחה: נציגות) השופטים. שפיצר כותב לאורנשטיין שייתכן שסיבות אישיות סמויות מן העין הביאו את איילנד להרחיב את כתיבתו גם לתחומי המשפט וכי "חברים טובים טרחו ויגעו ומצאו בפרסומי פסיקה שני פסקי דין בהם מעורב האלוף הנ"ל". ושפיצר מביא שני מקרים שמצאו החברים הטובים: באחד תבע איילנד בתביעות קטנות אדריכלית כלשהי על סך 2,500 שקל וזכה רק ב-1,000 שקל, ובמקרה השני השופט סולברג כתב על איילנד (שלא היה צד למשפט) שיש פסול בפנייתו לסרן ר' (שתבע את אילנה דיין) ובהצעתו אליו להסיר את התביעה. זה הובא, ופורסם כמובן, כדי להציג שלגיורא איילנד יש חשבון נקמה עם השופטים. הנה ההוכחה: שופטים פסקו לו רק 1,000 שקל ולא 2,500 שקל כמו שתבע. רק לא יאומן מה שמגלה לנו מנהל בתי המשפט במכתבו: "חברים טובים טרחו ויגעו". שופטים יושבים בלילות בלשכתם ומחפשים חומר על מי שמפרסם נגדם בעיתונות מאמרי ביקורת? זה מה שהם עושים? יש להם כבר קובץ תיקים מפלילים על כל עיתונאי או בלוגר שמבקר אותם? האם הם מעבירים פתקים חשאיים עם החומר למנהל בתי המשפט - או שיש להם ישיבות ליליות חסויות, שם הם נפגשים ודנים ביניהם על דמויות מרגיזות ומסכמים מה לעשות איתן? עד היום חשבנו שזה שייך רק לעולם הסרטים. יש כאלה סרטים. אז תודה למנהל בתי המשפט ותודה ליו"ר ועד השופטים ("נציגות השופטים") שהבהירו לנו שיש סרט כזה גם בישראל. סרט בלהות. וישמור האל את גיורא איילנד אם הוא יגיע אי פעם לבית משפט כלשהו בישראל. הסיכויים שלו לצאת משם בשלום דומים עכשיו לסיכויי משאית המתחרה בחברה של חסון לצאת בשלום מנמל אשדוד.