יצה בין לבין קראתי את ספרו של יצה - תא"ל (מיל.)
יצחק יעקב, שהיה ראש המחקר-והפיתוח (מו"פ) בצבאנו ומי שהיה המדען הראשי של משרד המסחר והתעשיה, ונחשב לאבי ההיי-טק הישראלי.
ככתב צבאי בבמחנה, הכרתי אותו בשנת 1968, כשאספתי חומר לכתבה, שצונזרה, על חידושים טכנולוגיים ממלחמת ויטנאם. מאז הטכנולוגיה הצבאית מרתקת אותי ...
יצה הלך לעולמו השנה, אחרי שמדינת ישראל גמלה לו הרבה רעה, בסיוע מערכתה המסואבת לאכיפת החוק, שהתעמרה בו בחסדי שופטינו. סיפורו עורר בי זיכרונות מימי מאבקו של אל"ם (מיל.) מייק אלדר, עמיתי. בכוחות הרשע, שנעזרו במיטב הנבזות המשפטית מול מערכת משפט, שתומכת בעושי הרע, שנושאים לשווא את שם הביטחון הלאומי.
לזכרו של יצה, הנה הפסקה המסיימת של ספרו, הראוי מאוד לקריאה:
״השעה היא 04.00. מחר אצעד מפאתי שכונת מחלול (כיכר אתרים) לפאתי שכונת נורדיה (דיזינגוף סנטר) להעתיק כתב יד זה.
בשלושה העתקים כדרישת הצנזורה, ומשם אטפס במעלה רחוב דיזנגוף לפאתי שרונה (הקריה) למסור את כתב היד הסופי לצנזורה. אני כותב בעודי מאזין ל
גלי צה"ל. אני שומע את השלושרים שרים על 'אמא רוסיה׳. אני פורץ בצחוק: כמה תמימים היינו כשהאמנו שאמא רוסיה היא קרנות המזבח של החלכאים והנדכאים ... כברק חולפת מחשבה במוחי חודרת ללבי: לא רק אמא רוסיה אכזבה ... והצחוק הופך לצביטה בחזה, להתכווצות בפה. כמה תמימים היינו כאשר האמנו שבמדינת ישראל יהיה אחרת ... כמה רציתי שכלום לא יקרה ...
בן 85 ... אינני זוכר מתי אי פעם הזלתי ככה, בשקט, דמעות ... מדוע? הרי למרות הכל כלום לא כואב לי ... באמת כלום ...״.
יהיה זכרו ברוך.
(עוד) כניעה מבישה אחרי הטיפשות של עסקת ג'יבריל, ידענו בשלושת העשורים האחרונים עוד הרבה כניעות מבישות וחסרות-כל-היגיון לטרור - עד העסקה המטומטמת לשחרור
גלעד שליט. כל זה למרות דמגוגיה של עמידה איתנה מול הטרור וסיוע רב של ממשלתנו ברוב אווילותה למימונו.
עכשיו שובר
בנימין נתניהו את שיאיו, ומשחרר 104 מחבלים בתואנות שונות - רק כדי שרשות הטרור הפלשתינית תסכים לדבר עמו.
מעניין מה היה כותב על זה בנימין נתניהו, המומחה ללוחמה בטרור?!
ד"ש מהג'ינג'י מי היה דוד, המלך הג'ינג'י? האם היה כלל?
אני מאמין, שדוד - כמו רוב סיפורי התנ"ך - אינו בשר-ודם אלא משל, שנועד ללמד את האדם היהודי על היחס בינו לבין אלוהיו. כך, גם סיפור הבריאה, תולדות שלושת האבות, או משה רבנו.
אני יהודי, שמקורותיו בארץ-ישראל ולא במדינת ישראל וגם לא בגלות רוסיה הצארית, שבה נולדו הוריי. ההיסטוריה שלי ושל משפחתי ארוכה. היא מתחילה ב"לֵך-לְך" ובברית בין-הבתרים ולא בתנועה הציונית. ובכל זאת, התרגשתי כשפרופ' אדם זרטל מצא את המזבח בשילה ואת הגִלגלים; וקראתי בהנאה רבה את ספרו על סיסרא.
כשהייתי צעיר, רעשה המדינה לנוכח הממצאים במצדה ובמערות קומראן, ואצנו לראות את המגילות בהיכל הספר. לפני מלחמת ששת הימים ואחריה הוליכו אותי טיוליי למקומות השונים, תוך אזכור מתמיד של התנ"ך, של המשנה, של האגדה, של הספרים החיצוניים ולהבדיל גם של יוספוס הבוגד.
האם היה בר-כוכבא? עד שנמצאו איגרותיו, הוא היה, כפי שצריך להיות, מיתוס לאומי. שמחתי לדעת, שהיה אדם ולא בדיה ספרותית, אך עדיין המיתוס גדול וחשוב מהאיש בר-כוכבא.
כך, לגם לגבי דוד המלך - גם אם יאומת, שהארמון בחורבת קיאפה בעמק האלה היה ארמונו, וזו עיר מבצר, שבנה לשִבתו. "הימצאותם של ארמון ובית מחסנים מעידה על שלטון מרכזי, המסוגל לארגן בנייה של עיר מבוצרת שבה מבני מינהל ושלטון. ברור אפוא שבחורבת קיאפה הוקמה עיר מינהל ממלכתית" - כותב פרופ' יוסי
גרפינקל, שחפר עם סער גנור מרשות העתיקות באתר.
"דוד מלך ישראל חי וקיים", אני שר, כמו אבותיי, כי דוד הקים את הממלכה, שהייתה יסוד עצמאותנו. אמשיך לשיר זאת גם אחרי בירור הממצאים המעניינים - כיוון שבלי האבות, בלי משה, בלי יהושע, בלי השופטים, בלי שאול, בלי דוד, בלי שלמה, בלי המלכים, בלי הנביאים, בלי עזרא, בלי נחמיה, בלי התנאים ובלי האמוראים - אין לנו עבר; ומי שאין לו עבר, גם לא יהיה לו עתיד.
את ארה"ב מנהיג נמושה הנשיא
ברק אובמה ממשיך להפגין ברבים את בורותו בהיסטוריה, או את היותו תועמלן איסלאמיסטי חסר-בושה. בדברים, שנשא בפני אורחיו המוסלמיים לרגל שבירת צום רמדאן, הסביר הגאון דה-לה שמאטע מהבית הלבן, כי למוסלמים יש תרומה חשובה לעיצוב דמותה של ארצות-הברית.
כנראה, הוא התכוון לחלקם של סוחרי-העבדים המוסלמים ברצח-עמים באפריקה ושילוח הניצולים כעבדים מאפריקה לאמריקה.
תרומתו המכוונת של אובמה לערעור הסדר במזרח התיכון עצומה ומעוררת תמיהה - גם אם משווים אותה לפעולתו של הנשיא ההזוי ג'ימי קארטר להפלת השאה האירני.
במערכת הבינלאומית מתנהלת מלחמה קרה חדשה בין ארצות-הברית לבין רוסיה ולבין סין על הגמוניה, ושתי המעצמות מזנבות באמריקנים בכל מקום - גם כי ארצות-הברית מונהגת על-ידי נמושה. לפיכך, מצרים עוד תחליט, בהיגיון רב, כי ארצות-הברית הנה משענת קנה רצוץ ונטל אסטרטגי, ועליה להחליף פטרון, ואחרי ארבעים שנה כדאי לה לחזור לחיק הרוסים.
מתווך לא-הוגן למרות שהוא מכיר היטב את המזרח התיכון ואת ישראל, ולמרות שהוא יהודי - מרטין אינדיק אינו מתווך הוגן. אדרבא, מכל החבורה הנוראה, המקיפה את אובמה ושנאת ישראל מאחדת אותה, הוא הבלתי-ראוי ביותר. ממשלה שפויה בישראל הייתה צריכה לדחות מלכתחילה את מינויו.
המשחק מכור לרעתנו מאוד כשאינדיק מנהלו.
ועוד מינו את
ציפי לבני, הפיתה הלא-אפויה התורנית, לנהלו מצדנו.
זוכרות מה?! אף פעם לא הבנתי למה אחרי קום המדינה. הותירו את הסוכנות היהודית ואת הקרן הקיימת לישראל על מכונן. מאות הפקידים המיותרים משפרים אומנם את נתוני התעסוקה - אך מייצרים רק בוקה ומבולקה, FGN.
את קק"ל המציא צבי הרמן שפירא בקונגרס הציוני הראשון בבאזל, בשנת 1897. בקונגרס הציוני השני, בשנת 1901, היא הוקמה, ומאז זרמו אליה כספים רבים, ללא מעקב של ממש, כיוון שהייתה אמצעי לאיסוף כספים מיהודים לשם קניית קרקעות בארץ-ישראל והכשירה אותן להתיישבות יהודית. ואז, בימי הטורקים ובימי הבריטים, כשיהודים קנו קרקעות (לפעמים, בניגוד לחוק), זה לא נעשה לפי כללי מינהל תקין, אך נשאר כטבע שני.
עכשיו נודע, כי קק"ל נענתה לדרישת זוכרות - עמותה אנטי-ציונית, שמשתדלת לקבע את "זכות השיבה" - ודנה בדרישת העמותה העוינת להציב שלטי זיכרון במקומות, שהיו, לדבריה, כפרים ערביים לפני תש"ח ואחריה.
לפי "זוכרות", כל יישוב יהודי בארץ-ישראל הוא התנחלות ציונית, וזה כולל את מקווה-ישראל, את פתח-תקווה, את ראשון-לציון, את תל אביב, את דגניה וכיו"ב - ללא כל קשר לגבולות 1967. הכל! ברשימותיהם מככבים, כמובן, כל הקיבוצים, וביניהם קיבוצי הצדיקים מהקיבוץ הארצי, שכולם הוקמו לכאורה על אדמה ערבית.
כתב לי ידיד, שבגין החלטתה הפחדנית של קק"ל ("זוכרות" איימו לפנות לבג"ץ, מגִנם של כל עוכרי ישראל), החליט לבטל את חברותו ב"חוג ידידי קק"ל". איני חבר בחוג הזה משום איסור מושב לצים, ואם הודבקו על תעודותיי ועל תעודות ילדיי בולי קק"ל, זה נעשה לגמרי שלא בהסכמתי ולמורת-רוחי - אונס אלים בחסדי מערכת החינוך.
השתדלתי לא לתרום מרצוני למוסד המיותר, שגם מסייע כעת להקמת עיר ערבית חדשה ליד רמאללה. אכן, הגשמה נאותה לחזונו של שפירא.
למרות זאת, אני מציע למי שטובת העם היהודי והמדינה לנגד עיניהם להחרים את קק"ל, ולא לתרום לה פרוטה - כיוון שאנחנו יודעים לאילו מטרות נפסדות היא משתמשת בכספם של יהודים תמימים.