בפעם הקודמת אמרתי לכם שהצלחתי לאבחן את ביבי, אני מבין היטב איזה מין טיפוס הוא, וזה לא בדיוק מה שחשבתם. מגיב בשם אמנון כתב לי: "הכל הבל הבלים קשקוש מקושקש, זבל מרוכז. אז רק ארגיע אותך. אנחנו מצביעי הליכוד לא נסטה מילימטר מהדרך שלנו מהמנהיג שבחרנו. אתה מוזמן להתפוצץ משנאה עוד ארבע שנים".
טוב, התפוצצתי משנאה, אבל נראה שביבי דואג לא לאכזב (אותי לפחות) בכל הנוגע לאבחון שלי לגביו. אחזור שוב על האבחון כדי שזה יהיה ברור: ביבי כיום הוא אופורטוניסט.
ויקיפדיה: "אופורטוניזם היא התנהגות המאופיינת בניצול הזדמנויות מרבי תוך ויתור או שינוי המטרה הראשונית לפי מה שנראה כנוח יותר להשגה.... בפוליטיקה מכונים "אופורטוניסטים" אותם פוליטיקאים שמשנים את נאמנותם לאישים, גופים או עקרונות, לפי סיכויי ההצלחה המשתנים".
מזכיר את הפתגם המשעשע: "אלה העקרונות שלי, ואם הם לא מוצאים חן בעיניך... טוב, יש לי אחרים".
פוליטיקה היא אמנות האפשר, וביבי הוא פוליטיקאי מנוסה ועסקן מומחה עד כדי וירטואוזיות. מטרתו לשלוט ולהיות נערץ והוא משיג אותה על-ידי תמרון מושלם. הוא מועך את החלשים (עובדים סוציאלים, רופאים) ומתרפס בפני החזקים (אליטות ההון,
ארדואן, אובמה). נהנתניהו זה כבר שם חיבה, היום מתאים יותר חזיריהו.
הוא ריסק את המדינה והוביל אותה אל מדרונות העולם השלישי. הפך להיות יצרן מוסמך של עוני ומוכר במחירי מבצע את המדינה לעשירים. מה שקודמיו לא הספיקו להרוס הוא דאג להשלים. בהיבט הפוליטי הוא הבין שהעולם היום הוא שמאלני ולכן אם הוא רוצה להצליח כמו פרס עליו להתנהג כמצופה.
הוא שכח את מה שכתב בספריו, היום הוא כמעט מתלהב להתרפס בפני הטרור, הוא יצא גדול כששחרר את גלעד, הרביץ מופע מרשים עם הסופרטנקר, קיבל נאום מלא תשבוחות שמתחיל להזכיר אם משפחת קים ג'ונג והוא יפתיע את כולם כשיביא שלום. אם בנט יתנגד, שלי תצטרף. מתקשים להאמין? מי האמין בזמנו ששרון ואולמרט יהפכו לשמאלנים? רבותי ההיסטוריה חוזרת.
לא ברור מה יהיה עם משאל העם, אבל אני סומך על ארה"ב ואירופה שיפעילו עלינו לחץ, איומים, פיתויים ומניפולציות כדי שנמשיך להתנהג כמו עדר טוב. זהירות - שלום לפניך! ראו הוזהרתם.
יש לי חוש ריח מפותח, אני מבחין במושחתים ושמאלנים מקילומטרים. ביבי הוא גם מזה וגם מזה! (לכאורה וכביכול לעניות דעתי הבלתי מוסמכת ובלתי נחשבת). בהחלט משעשע שימנים בוחרים בו. אני רציתי לבחור במפלגה ימנית (עוצמה לישראל) אבל אתם החלטתם שהדמוקרטיה צריכה לזרוק לפח את הקול שלי וקולות של עוד מאות אלפי בוחרים אחרים.
לפחות אולי תלמדו לקח להקשיב למי שצודק בהערכותיו, במיוחד אם הן נשמעות מוזרות בזמנן.
