לפני מספר שנים פתחתי במאבק נגד כביש 6 על המדיניות הכוחנית והגסה שהוא מפעיל כנגד החייבים לו דמי שימוש. צלחתי במאבקי ואכן הנהלת כביש 6 נאלצה לשנות את מדיניותה הנ"ל כלפי לקוחותיה. אבל, עם כל הכבוד לכך שהם הוכרחו לשנות נושא זה, הם לא השתנו מבחינת הרשלנות לגבי רווחת הנהגים וביטחונם.
בטיחות לצד הדרך בואו ונתייחס ישירות לתאונה הנוראית בין האוטובוס למשאית הזבל. אינני מאשים בכך את כביש 6, אבל האם לא שמתם לב כמה ששול הדרך הינו צר? נזכיר פה, שהעזרה הראשונה לנפגעים הגיעה באיחור, כי אין מקום לתנועה רצופה לרכב חרום והצלה בשוליים של כביש 6. האם רווח סלילה זה נעשה לפי חוקי בטיחות כך שמכונית בבעיה (מכל גודל) תוכל לעצור בצד הכביש (מימין או משמאל) בביטחון? אני משוכנע ששולי הדרך בכביש 6 צרים מדי ומסוכנים, והיו כבר לא מעט התראות על כך בתקשורת. ייתכן שהתאונה האחרונה הייתה יכולה להימנע אם למשאית הזבל היה מקום בטוח וקצת יותר רחב על השול. ומה אומר הרגולטור? לא שמענו דבר...
תאורה בוודאי שמתם לב לכך שאין תאורה במרבית כביש 6. למעשה חשוך בלילה לכל אורך הכביש למעט מספר צמתים. ולכך קוראים 'ציר מרכזי של מדינת ישראל'?! הכביש הזה אפל בלילה ושחור משחור... ממש פחד, אני לא עולה עליו. ומה אומרת המדינה שחתמה על החוזה? לא שמענו דבר...
יציאה בעת חרום לפני כחודשיים חזרתי מירושלים ועליתי על כביש 6 ליד צומת בן שמן לכיוון כפר-סבא. איך שהגעתי למנהרה נעצרה התנועה. חיכיתי במנהרה עם עשן מכוניות בלתי נסבל ממש כמעט שעה ולאחר מכן נסעתי בקצב של 2 ק"מ לשעה כ-19 (!) קמ"ש עד היציאה הקרובה (אלעד). מסתבר שקרתה תאונה עם נפגעים והכביש נסגר. מה שמרגיז פה זה שבכביש 6 לא מתוכננות כל יציאות חרום למקרים כגון אלו. ולא רק זאת, אלא שהוכרחתי לשלם עבור נסיעה זו. וזו חוצפה-טייקוניסטית. אז אני שואל שוב: היכן הרגולטור? לא שמענו דבר...
השלמת כביש 444 בוני כביש 6 התחייבו בחוזה שלהם עם המדינה לשפץ את הכביש המקביל (444) ולהפכו לארבע-מסלולי. העבודה שנעשתה בתחילה עדיין לא הושלמה. היא נפסקה באמצעה ללא כל סיבה, ועדיין חלקים של כביש 444 הם חד-מסלוליים לכל כיוון. ומה אומרת הממשלה? לא שמענו דבר.
סיכום עגום בעוד מספר חודשים ימלאו עשר שנים לתפעולו של כביש 6 שהוא כאמור עורק התחבורה החשוב ביותר במדינה, ותתפלאו לשמוע שהנושאים שאני מעלה פה הועלו בשנים האחרונות בישיבות רבות של ועדות הכנסת, כאשר הן בעלי החברה המבצעת והן הממשלה מבטיחים תיקונים בעיוותים הנ"ל, תיקונים שלא נעשו (או נעשו חלקית בלבד). אומנם יש לצפות מחברה עסקית שתנסה להקטין עלויות ולצמצם מחויבויות בחוזה עם המדינה, אולם השאלה היא מדוע המדינה לא עומדת על זכויותיה ומגינה על זכויות אזרחיה כנגד המונופול הזה? היכן שר התחבורה הנחוש והנמרץ ישראל כ"ץ בכל הנושא הזה, מדוע המדינה לא מנסה לכפות את התיקונים הנדרשים?