ב-5 באוגוסט 2013, התקיים טקס לציון יום הולדתו ה -101 והקדשה מחדש של הפסל של ראול ולנברג, הגיבור השבדי שהציל את חייהם של עשרות אלפי יהודים בתקופת השואה. כיכר ראול ולנברג נמצאת בהצטלבות בוורלי בולוורד ופיירפקס אווניו בלוס אנג'לס. זוהי הפעם הראשונה שצומת נקראת על שם אדם אחד.
הפסל, שמוצג כבר כמעט 25 שנים, אך רבים לא יודעים על קייומו, הובא היום למרכז תשומת הלב. הוא פוסל ונתרם על-ידי האמן האיטלקי פרנקו אסטו ונחשף לראשונה ב -4 בדצמבר, 1988. ראול ולנברג היה מלאך הצלה שבדי. הפסל כולל צללית ברונזה של איש עם ידו מושטת, ולצידיו שתי כנפי פלדה אל חלד, המסמלות את תפקידו של ולנברג כמלאך הצלה.
הדחיפה ליצירת האנדרטה נוהלה על-ידי של ג'ון ברוקס, יהודי הונגרי שולנברג הציל וזאב ירוסלבסקי, המפקח היוצא של מחוז לוס אנג'לס.
ראול ולנברג היה אדריכל, איש עסקים, דיפלומט ו
הומניטרי שבדי. את זיכרונו חוגגים על מאמציו המוצלחים להצלת כ -100,000 יהודים בהונגריה הכבושה, מהונגרים פשיסטים ונאצים בתקופת השואה, בשלבים המאוחרים של מלחמת העולם השנייה. בעת שכיהן כשליח מיוחד של שוודיה בבודפשט, בין יולי לדצמבר 1944, לנברג הנפיק תעודות מעבר-דרכוני חסות, והסתיר יהודים במבנים המיועדים כטריטוריה שבדית וכך הציל את חייהם של עשרות אלפי גברים, נשים וילדים.
ראול ולנברג היה איש צעיר, בנה של שוודיה, איש העולם הגדול בעל אומץ וגבורה אדירים. הוא סוכך על יהודים מאחורי הדגל הכחול צהוב של שבדיה על-מנת להצילם ולא היסס ללכת בעקבות יהודים בצעדתם אל מותם כדי לתת להם מזון ומים בעוד שהוא מתריס את פקודות הנאצים.
ניצולי שואה רבים, מר אוליבר פינטר - סגן הקונסול הכללי של הונגריה ורשימה ארוכה של פקידי ממשלה ועירייה השתתפו בטקס, אותו הנחה טרי פרידמן, נשיא שירותים למשפחה היהודים של לוס אנג'לס. הטקס התקיים בחסותם של השירותים למשפחה היהודים של לוס אנג'לס, דיוויד סגל, הקונסול הכללי של ישראל, הוועדה לחגיגות יובל המאה של ראול ולנברג, בנק צ'ייס שעל אדמתו עומד הפסל, תחנת הטלוויזיה סי-בי-אס, מרכז שמעון ויזנטל, ועידת תביעות רכוש יהודי, מוזאון השואה של לוס אנג'לס, הפדרציה היהודית וחבר מועצת העיר פול קורץ. מי שלא היה נוכח הוא הדור הצעיר שחייב לשאת את הלפיד של 'לעולם לא עוד'.
הרבה נכתב על ראול ולנברג והקורא יכול למצוא מידע מפורט על הגיבור הזה. מה שראול ולנברג עשה צריך לקבוע את טון ההצלה, ההתנגדות והאחריות העולמית. על מר ולנברג השלטון הקונבנציונלי לא חל.
על גבורתו לראול ולנברג הוענקה מדליית הזהב האמריקנית, והוא מהווה חלק מרשימה קצרה של רק 31 אנשים, לא אזרחי אמריקה, שקיבלו מדלייה זאת.
בשביל ראול ולנברג זה היה תמיד לעשות את הדבר הנכון, ולא משנה מה. ללא פחד הוא תיגר את הנאצים. הוא התנהג לפי הפתגם היהודי, "כל המציל נפש אחת, כאילו הציל עולם ומלואו" וזה התגלם במעשיו. זו אחריות האומה היהודית לשמר את מורשתו.
לכו לכיכר ראול ולנברג, והביטו בהיסטוריה בעיניים. חילקו
כבוד לאיש שחסדיו וחוסר האנוכיות שלו היו בלתי ניתנים לעצירה; צדיק שלא חשב שקיימת כל דרך אחרת, אלא לקפוץ על הרכבת שהובילה יהודים למותם ולנסות להוריד ממנה ולו רק יהודי אחד ולהציל אותו או אותה.
על גדות נהר הדנובה בבודפשט קיימת אנדרטה שעשויה מנעלי גברים ונשים יהודים שלא התמזל מזלם להינצל על-ידי ראול ולנברג ואנדרו סטיבנס (מחבר הספר "
מורד עם סיבה").
זה לא מספיק להיות עדים לרוע האדם. צריך לקחת אחריות ולעשות משהו כדי לקיים את 'לעולם לא עוד'.
