החלטת הממשלה לשחרר מחבלים מוסלמים רוצחי אזרחים לפני רצוי עונשם היא החלטה למחוק מאות החלטות ופסקי דין וגזרי דין של בתי המשפט אשר דנו רוצחים פושעי מלחמה למאסרי עולם כפולים ומכופלים.
ממשלת ישראל אינה רשאית לשלוח אדם למאסר מתוך שקולים מדיניים, ובאותו אופן אין לה הרשות לשחרר ממאסר פושעים מורשעים בלא התערבות בית המשפט. והלא אין מי שיציע כי מעתה נבטל את בתי המשפט, ונבקש מ
מחמוד עבאס לקבוע את גזר הדין בכל מקרה של רצח ישראלים.
המשפחות השכולות וארגון נפגעי הטרור 'אלמגור' הגישו לבג"ץ עתירה נגד שחרור המחבלים הרוצחים, ופרקליטות המדינה הגישה תשובה. הפרקליטות טענה כי העניין מדיני מובהק ועל כן אל לבית המשפט להתערב בו.
טענת הפרקליטות היא הִפּוּך האמת. המחבלים אינם שבויי מלחמה, שישראל אסרה אותם עד לסיום המלחמה או עד לדיון מדיני עם מדינה ששלחה אותם. המחבלים הם פושעי מלחמה, נושאי נשק אשר בחרו לפעול נגד אזרחים, והפרו את כל כללי המלחמה. הם הובאו למשפט, התובעים פרטו את ההאשמות, הועמדו להם סנגורים, ובסיום משפטם מצאו האותם השופטים אשמים ודנו אותם למאסר. במקרה שאש"ף לא הודה כי שלח אותם, עדיין מעשי אש"ף מוכיחים כי נשלחו מטעם הגוף הזה או מטעם אחד משלוחות ההידרה מרובת הראשים של הטרור הערבי.
בית המשפט העליון עשוי לטעון כי אינו מתערב בשקולי מדיניות של הממשלה, כפי שטעון בזמן החלטת הממשלה לגרש ישראלים מבתיהם ולהחריב את ישובי גוש קטיף. טענה זאת אינה אמת.
בית המשפט מתערב לסכל את רצון הממשלה להניח לישראלים לגור בבית אל ולא להעביר מקום חשוב זה לאויב. בית המשפט דורש מן הממשלה להרוס בתי ישראלים בבית אל, בשכונת עמונה, למרות שאין בעלים היכולים לתבוע בעלות, וגם דוחה את הפתרון לשלם פצוי כספי לבעלי האדמה, אם יתגלו כאלה. בית המשפט התערב גם בהחלטות תפקודיות של הצבא. אחד המקרים של ההתערבות הזאת זכור בכאב צורב. הרצח של טלי חטואל וארבע בנותיה בידי מחבלים ערבים נעשה בחסות בנייני מגורים בפאתי חאן יונס, שבג"ץ לא התיר לצה"ל להרסם, למרות טענת הצבא שמדובר באיום ביטחוני. רק אחרי הרצח ואחרי הירי של המחבלים בעת האזכרה לטלי ובנותיה, הסיר בג"ץ את האיסור. החלטת בית המשפט מנעה מן הצבא לסכל את כונות המחבלים, וכך נקפדו חיי האם שהייתה הרה וארבע בנותיה הרכות.
בג"ץ נטל אז לעצמו סמכות שלא הייתה שלו, בלא לשאת באחריות לתוצאות האיומות של התערבותו. האם יתעלם עתה בג"ץ מנטילת אחריות לעניין שהוא המוסמך להחליט עליו, ולא ימנע בטול פסקי דין וגזרי דין על פושעי מלחמה?
בבריטניה אין חוק נכנס לתקפו עד שחותמת עליו המלכה. אבל המלכה אינה מתערבת בתהליך החקיקה, ולא תדחה חוק לעולם. אומרים כי המלכה הבריטית לא תסרב לחתום על החלטה של הפרלמנט אף אם יוציא הפרלמנט צו להוציאה להורג. לעומת זאת לא תחתום המלכה על חוק שישנה את סדרי הממשל, למשל, אם יאריך הפרלמנט את כהונתו ליותר מחמש שנים וידחה את הבחירות. אם ביטול גזרי דין של בתי המשפט בידי הממשלה אינו עניין לבג"ץ להתערב בו, מי יגן על סדרי השלטון במדינה?
בשנים האחרונות גוברת בציבור התחושה כי בג"ץ פועל כמו 'מן האו"ם', מייחס חשיבות לטיעונים של גורמים עוינים למדינה, גם במחיר סיכון חיי אזרחים, ואינו פנוי להוציא פסקי דין בעניינים של אזרחים אלא לאחר עיכוב של שנים. תחושת הריחוק של בית המשפט העליון מן העם מוגברת עקב הרכבו, בשיטת חבר מביא חבר וקביעת הערכים הפרטיים של השופטים מעל לחקיקה של הכנסת. בבית המשפט העליון אין אף חבר מבני עדות הספרדים, כלומר אין בו ייצוג למחצית האוכלוסיה במדינה. אם ידחה בג"ץ את העתירה של נפגעי הטרור ומשפחות הנרצחים נגד שחרור המחבלים, על הסף לפי דרישת פרקליטות המדינה, תגבור ההרגשה כי בית המשפט העליון אינו ממלא את תפקידו להגן על האזרח מפני שרירות השלטון, ויתמוטט מעמדו של בג"ץ בקרב הציבור הרחב.
הנרצחת טלי חטואל הייתה בת ליוצאי מרוקו. האם מעלים בדעתם
ציפי לבני ו
בנימין נתניהו בעת שהם נכנעים ללחצי האמריקנים ודנים עם
ג'ון קרי על דרישתו לתת מדינה לפליטים הערבים בארץ ישראל, ועל זכות השיבה, לומר לשר החוץ האמריקני כי ישראל קלטה את הפליטים היהודים מארצות ערב, אשר הם ומשפחותיהם מרכיבים את מחצית האוכלוסיה של ישראל. מדוע לא שמענו עד כה כי ציפי לבני הזכירה במשא-ומתן עם הערבים, כי אחרי שהערבים בארץ ישראל ומדינות ערב נכשלו בנסיונם להשמיד את היהודים בארץ ישראל, פנו לרדוף את קהילות ישראל העתיקות במזרח התיכון, אשר היו אזרחים שלווים ומועילים ולא קמו נגד שכניהם.
מתבקשת הערה על לשון התשובה של הפרקליטות. ריקנות הטיעון של הפרקליטות בולטת ברבוי מלים ללא צרך, בחזרה על אותם דברים ללא תוספת תוכן, ובבטויים חסרי פשר המבקשים ליצור רושם של לשון גבוהה אך רק מוסיפים שגיאות לשון.
