השד העדתי חי רק סמלי הדבר שבתקופת הקרנת סרטו המיתולוגי של
אמנון לוי על השד העדתי, עלתה לכותרות הפרשה של מישל מלכא, שנדחה מהתעשיה האוירית, ורק בעזרת שינוי השם לאשכנזי התקבל בה לעבודה, ואף פוּצה כספית על כך מבחינה משפטית.
למרבה הצער מלכא לא לבד. בשנים אחרונות התפרסמו מקרים נוספים של אנשים שלא התקבלו לעבודה בגלל מוצאם המזרחי, ורק אחרי שינוי שמם לאשכנזי, המענה היה חיובי.
אז עם כל הכבוד לדיבורים על כך, שנושא העדתיוּת כבר אינו רלוונטי במדינת ישראל, פרשת מלכא כמשל. היא מלמדת שהשד העדתי עדיין חי ובועט במדינה, בעיקר בתחום התעסוקתי. נכון שמבחינה ממלכתית חל שיפור בנושא הרָגיש, כמו בכנסת, וגם יש הרבה יותר נישואים מעורבים בין אשכנזים למזרחים, אולם עדיין האפליה העדתית קיימת. כך גם המימסד המשפטי הוא עדיין מעוז אשכנזי ברובו, וכך גם ניהול החברות במדינה. ועוד לא אמרנו מילה על האפליה בתחום המועדונים, שאף היא מדי פעם עולה לכותרות.
במקום לטאטא את הנושא מתחת לשטיח, וכמו בת יענה להתעלם ממנו, ראוי אפוא להכיר בקיומה של הבעיה העדתית עדיין ולהתמודד עימה. ובא לציון גואל.
מראית עין מכיר? אפשר להאמין לרב מוטי אלון, שהורשע בביצוע מעשה מגונה בכוח בתלמידו, שלא הייתה לו כוונת הטרדה, אלא שזו דרכו להביע אהבתו לתלמידיו. אך האם כרב דגול הוא אינו מכיר את כוחה של מראית עין ומוּדע לפרשנותה השלילית בעיני הציבור? די בכך שתלמיד אחד עלול לפרש את המגע החם כפגיעה בו, כדי שהרב יחדל ממנהג זה.
חבל שבמחי נשיקה וחיבוק, כמחווה אנושית מבחינתו, יחבל הרב בקריירה הרבנית רבת השנים המפוארת שלו, ויערער את הסמכות הרבנית בכלל בעיני תלמידיו והמגזר הדתי ובכלל. לא פחות אי-אפשר להתעלם מהמשמעות השלילית של המגע הגופני והשלכותיה הנפשיות, כפי שעשויות להתפרש כאמור בעיני אחדים מתלמידיו, והנזק שעלול להיגרם להם מכך.
אני מציעה לרב הנכבד למצוא דרכים חלופיות להבעת אהבה. אי-אפשר, למשל, להסתפק במבט אוהב ובחיוך חם כביטויי חיבה? אם זה לא יועיל, לפחות זה לא יזיק כמו בפרשה הציבורית שהתעוררה הפעם, ולא לתפארת הרב ומוסד הרבנות. תחשוב על זה.
פרס על הריגה? רק סמלי הדבר שביום שבו אירעה התאונה הקטלנית בכביש 6, בין אוטובוס למשאית, שגרמה למותם של ארבעה נוסעים, ואשר הנהג ככל הנראה אשם בגרימת מוות ברשלנות. הוגש כתב אישום נגד נהג אחר בגין אותו אישום. להזכירכם, העונש המירבי בחוק על הפשע הקטלני הזה הוא, אתם קוראים נכון, חמש שנות מאסר בלבד - הרבה פחות מאשר על עבירות רכוש.
עִם סדרי עדיפות מעוּותים אלה, שחיי אדם שווים פחות מכסף, וענישה כל כך קלה ובלתי מרתיעה על קטילת אנשים, ההופכת את החוק לצחוק (בניכוי שליש מדובר במאסר של שלוש שנים וארבעה חודשים בלבד), מה הפלא על ריבוי התאונות? מה הפלא שהנהג לא זהיר על הכביש, ושולח מסרון בשעת נהיגה, אשר חולל את התאונה הטרגית?
עד שהעונש יוחמר, בתקווה שח"כים ירימו מיד את הכפפה לשינוי החוק, ראוי לקוות שהנהג הדורסן יקבל את העונש המירבי על כל אחד מהקורבנות, ובעונש מצטבר על ארבעת ההרוגים בתאונה - 20 שנה. לא כפי ה'עונש' שקיבל הנהג שדרס את בני הזוג רווה בחיפה, שלוש שנות מאסר בלבד. פרס על גרימת מוות כפול ומיותר כבר אמרנו?
מי מפחד מהחרדים? חרדים בכנסת ובממשל? מתברר לא רק בישראל. אחרי שג'יקוב לוּ החרדי, שכיהן כיועצו של
ביל קלינטון בשנים 93- 94 , ומונה לאחרונה בתפקיד הבכיר ביותר כראש סגל הבית הלבן במימשל אובמה, והרבנים הראשיים של בריטניה, הרב יעקובוביץ והרב יונתן סאקס, שימשו כחברי הפרלמנט האנגלי, קַבלו את המינוי החדש, מאיר חביב, שנתמנה לא מכבר לנציג הפרלמנט הצרפתי. זהו מינוי פרלמנטרי ראשון של יהודי שומר תורה ומצוות בצרפת.
אז מי מפחד מהחרדים? אפילו לא הגויים.
