ניקוי אורוות (מ"האחים")

מה קורה לנו? היו ימים שבהם נחשבו מגעים עם אש"ף מעשה הפוגע בבטחון המדינה, שדינו מאסר. ששה חודשי מאסר נגזרו על אייבי נתן משום שנפגש עם יאסר ערפאת. אך בימינו הכל התהפך. ישראל מתחננת לדבר עם הרשות הפלשתינית, ולא זו בלבד, אנו מוכנים לשחרר עשרות טרוריסטים עם דם על ידיהם - פושעים שרצחו ילדים ונשים - וזאת כדי שהרשות הפלשתינית תיאות לשבת עמנו למשא-ומתן. ומה יהיה אם המו"מ ייכשל והרוצחים משוחררים? הלא היינו בסרט הזה במרוצת שני עשורים שבהם נכשלו כל המשאים והמתנים לפני השלב הסופי. האם אין בכך עידוד לטרור ולחטיפות? מדוע איננו מתנים את שחרור האסירים בהגעה להסכם, כמו שנהוג בכל המלחמות, שבהם משחררים שבויים רק בסיומן? על אחת כמה וכמה הדברים נכונים במקרה שלנו, שבו אין מדובר בשבויי מלחמה אלא ברוצחים. מתרצים את ההסכמה לשחרור בין השאר בקיומו של לחץ אמריקני. האומנם עד כדי כך אנו לחיצים? לפחות עלינו לדרוש שברק אובמה ישמש דוגמה וישחרר כמחווה את יונתן פולארד, שמעולם לא רצח. לא רוצה לראות אף ישראלי יו"ר הרשות הפלשתינית אבו-מאזן אמר לסוכנות רויטרס (30.7.2013) כי "בפתרון הקבע, הפלשתינים אינם רוצים לראות ישראלי כלשהו, אזרח או איש צבא, על אדמתם". זוהי אמירה קשה שאינה משדרת אופטימיות לגבי פתרון שתי המדינות, ואינה מבשרת טובות לגבי הדו-קיום המיוחל בין שני העמים. היא מזכירה את הסיוט הנאצי שקבע את המושג: יודנריין, Judenrein - נקייה מיהודים. בישראל, לעומת זאת, חיים למעלה ממיליון ערבים ומחצה - יותר מ-20 אחוז מאוכלוסיית המדינה - המתגאים בשורשיהם הפלשתינים. הם שווי זכויות לשאר האזרחים במדינה, ונהנים מחופש שאין דוגמתו בשום מדינה ערבית. הם חיים בישראל בדו-קיום עם היהודים, ופוגשים אותם יום יום שעה שעה במקומות העבודה, באוניברסיטאות, בדרכים, בתחבורה הציבורית, במסעדות ובבתי חולים. כך זה בישראל. ואילו אבו-מאזן אינו רוצה לראות אף ישראלי במדינת פלשתין. תדאגו קודם לילדים בסוריה התקשורת וארגונים המתיימרים להגן על זכויות אדם העוסקים בהפצת תעמולה שחורה נגד ישראל, מצאו שלל שלא יסולא בפז באירוע של ילד פלשתיני בן 5 מחברון שהשליך אבנים אל רכב ישראלי. אבן הנזרקת על כלי רכב נוסעים יכולה לפגוע ולהרוג, ואין זה משנה אם הזורק הוא מבוגר או ילד בן חמש. ב-1982, לפני פרוץ האינתיפאדה הראשונה, נסעתי עם רעייתי ותינוק בן שנה לבאר-שבע דרך חברון. נכנסנו לתחנת דלק בכפר ד'הרייה שמדרום לחברון. בצאתנו משם, השליכה עלינו קבוצת ילדים מטר אבנים. אבן גדולה ניפצה את השמשה האחורית של המכונית ונחתה ליד ראשו של התינוק במושב האחורי. התינוק ניצל רק בנס. למותר להדגיש כי ישראל מכבדת את החוק הקובע כי גיל האחריות הפלילית הוא 12 שנה. לכן, את הילד בן ה-5 בחברון תפסו החיילים ללא שימוש באלימות, הובילו אותו לרכבם, נסעו עמו לביתו ומסרו אותו לאביו ללא חקירה וללא מעצר. התמונות ששודרו בערוצי הטלוויזיה מאשרות זאת. יתר על כן, כוחות הביטחון דאגו שפלשתיני מבוגר שהיה בזירת האירוע יתלווה אליהם כדי שיאשר כי הילד לא נחקר וזכה ליחס הוגן. אם כן, על מה כל המהומה? האם זה יתקבל על הדעת להשאיר את הילד באמצע הרחוב ויוכל להמשיך ליידות אבנים? טוב יעשו המסיתים נגד ישראל אם יפנו את תשומת ליבם לילדים בסוריה, וישקיעו את מרצם בהצלתם. מן הראוי שידאגו למאות אלפי הילדים שנטשו את בתיהם והפכו לפליטים, שנמנע מהם ללמוד כי צבא המשטר הרס את בתי הספר שלהם בהפצצות אוויריות. היה טוב אילו אותם מסיתים נגד ישראל היו מפנים את תשומת הלב הציבורית גם למאות הילדים שנשחטו על-ידי בריוני ה"שביחה" של המשטר. נושמים לרווחה למתרחש במצרים יש השפעה מיידית על מדינות ערב. זאת ניתן ללמוד מתגובותיהן המהירות של מרבית מדינות ערב על סילוקם של "האחים המוסלמים" מן השלטון. ראשון המברכים היה מלך סעודיה, אחריו מדינות המפרץ, ואילו משרד החוץ הירדני מיהר להודיע כי "יש לכבד את רצונו של העם המצרי", כלומר הביע תמיכה בהדחתו של מוחמד מורסי. ואילו המשטר האיסלאמי בתוניסיה הביע את חששו כי השינוי במצרים יגרוף גם את תנועת "אלנהדה" האיסלאמית בתוניסיה. שביעות רצונם של מרבית המנהיגים של מדינות ערב נעוצה בסכנה הנשקפת מהתארגנותם המהפכנית של "האחים המוסלמים" בעיקר בירדן, סעודיה ומדינות המפרץ. בימים האחרונים נידונו 69 מחברי "האחים המוסלמים" במדינות המפרץ לתקופות מאסר ממושכות באשמה של פגיעה בבטחון המדינה. סילוקם של "האחים" במצרים פגע באופן חמור באחיהם בירדן, שבה החלו להתייחס אליהם בספקנות נוכח כשלונם במצרים. גם חמאס נפגע, בהיותו תנועת בת של "האחים המוסלמים". הפגיעה בחמאס היא כפולה, שכן זה גם הפסיד את תמיכתה של אירן, בשל הידוק יחסיו עם "האחים המוסלמים" במצרים. קביעת האיחוד האירופי שחיזבאללה טרוריסט פירושה שאירן טרוריסטית. מסע טיהור המועצה לביטחון לאומי ומשרד הפנים בסעודיה החלו במבצע נרחב לטיהורם של מוסדות החינוך, ובעיקר האוניברסיטאות בממלכה, מהשפעתם של "האחים המוסלמים". בתחילת ספטמבר 2013 יתקיים במועצת ה"שורה" כנס רקטורים של מוסדות החינוך הגבוה לדיון בצעדים שיש לנקוט נגד "האחים המוסלמים" הכוללים את פיטוריהם של מורים המשתייכים לארגון. כאלפיים צעירים סעודיים קנאים עברו לצפון סוריה והצטרפו ללוחמים נגד המשטר. מדאיגה את בית המלוכה הסעודי הצטרפותם דווקא לארגון "אלנצרה" השייך לארגון אל-קאעידה ולא לצבא החופשי. תופעה נוספת המדאיגה את בית המלוכה היא התמיכה ב"אחים המוסלמים" המתנהלת גם ברשתות החברתיות כמו טוויטר ופייסבוק, בנוסף לאולמות הלימודים של האוניברסיטאות. תיקון העולם ערב סיום הקדנציה שלו, הכריז מחמוד אחמדינג'אד כי תיקון העולם נמצא בראש סולם העדיפויות של אירן. שמונה שנות משטרו הן פרק זמן ארוך דיו כדי לבחון את טיבו ואם הוא אכן יכול לשמש דוגמה לתיקון העולם. אם כן, בתקופת שלטונו של אחמדינג'אד, התדרדרה כלכלת אירן לשפל, מטבע הריאל איבד את ערכו, הרזרבות התרוקנו, החירויות דוכאו ואירן סובלת מבדידות בינלאומית וערבית. ספק רב אם נוכח כשלונות אלה, יכול אומנם משטר האיותאללה לשמש דוגמה לחיקוי ולתיקון העולם. ועל כך יש סיפור: שר התעשיה היפני הזמין משלחת של שרים מאירן לביקור ביפן. בהגיעם לביקור, נאם להם השר היפני בזו הלשון: אירן היא מעצמה גדולה, יש לה אוצרות טבע, אדמה חקלאית, ידיים עובדות ומים בשפע. תנו לנו אותה לשלוש שנים, ונהפוך אותה ליפן שנייה. השיבו לו השרים האירניים: להפך! תנו לנו את יפן רק לשבועיים, ונהפוך אותה לאירן שנייה.