לא יאומן איך הפכנו כולנו לעדר של פתאים המאמינים לגדולי האומה בעיניים עצומות.
אוי, האליטות לא מצליחות למנוע מעצמן להסתאב, לחלק ג'ובים לחברים, להעניק לעצמן שכר עתק, תנאי מלכים, וכבוד של בני אלים. אוי, הן לא מצליחות למנוע מילדיהן לנסוע כמו מטורפים בטרקטורונים ולדרוס תיירים. אוי, הן לא מסוגלות למנוע מהבנקים למצוץ את כספנו ולזרוק אלף משפחות לרחוב מדי שנה. אוי, הן לא מצליחות לדאוג
לפנסיה שלנו, רק לדאוג לעצמן הן מסוגלות מצוין.
אינני בטוח ששרה הייתה משאירה את העוזרת שלה לו הייתה גונבת לה חצי טריליון ש"ח, גם לא חצי ש"ח, ואילו אנו רודפים אחרי הפוליטיקאים שלנו בהתלהבות כאילו בזה הרגע הם ירדו מהר סיני.
אומרים שאפשר לשטות בחלק מן הציבור כל הזמן, בכל הציבור חלק מהזמן, אך למען השם, איך קרה שהאליטות מצליחות לשטות בכולנו כל הזמן? אין חוק המחייב את כולנו לשחק עצמנו כמטומטמים, אז מה קרה לכל הפרופסורים והאינטליגנטים שלנו?
בהחלט פלא, זהו הפלא העשירי, נסביר אותו בהזדמנות. בינתיים הנה דוגמה להסבר אחד על קצה המזלג: נהפוך הוא, מי שמדבר על קונספירציה נחשב הזוי, ומי שמדבר על חוק נחשב אינטליגנט.
אם קשר האליטות עדיין לא ברור אסביר שוב: היתושים לא ייבשו את הביצה! הסוסים לא ינקו את האורווה! החתולים לא ישמרו על השמנת! התולעים לא ינקו את הרקב! המושחתים לא ינצחו את השחיתות! נציגי ההון בשלטון לא יגנו עלינו מפני עצמם!
מדוע אתם חוששים לקרוא לכלב בשמו? להעלות את נושא תרבות השלטון לדיון הציבורי ולומר בקול רם: הגולם קם על יוצרו, האליטות מעלו בתפקידן, ניצלו את כוחן והפכו את המדינה לעסק פרטי שלהן, ואותנו שיעבדו לצרכיהן! אחרי שנעשה זאת הפרטים כבר יגיעו. כנהר שוצף מכל כיוון הם יישפכו.
שכחנו את האינטרסים כל דבר פועל על-פי אינטרסים, רק הדבר החשוב ביותר: השלטון, פועל על סמך אמונות ותקוות. ברק יחזיר את התקווה, משהו ישן ממשיך, יש עטין, ויש בלבולי ביצים בשפע. איזה אינטרס יש לגדולי האומה לדאוג לנו? אופס שכחנו. מרוב התלהבות מהדמוקרטיה הפקרנו את הנושא ל"משפט הבוחר". רק שכחנו בעיה קטנה: הבוחר הוא עדר שתמיד רץ אחרי המפורסמים.
נציג ציבור נבחר המגיע שטוף התלהבות נבלע מיד בתרבות אליה הוא נכנס. אם הוא לא משתלב בה הוא נפלט ממנה. אתם יודעים מה זה מאבק נגד תרבות? יש לכם מושג היכן אתם חיים? "מיקי מאוס", מר שקשוקה הגיע לשלטון והלך לישון. מאז, חוץ מברבורים שום דבר לא השתנה.
הכל פועל לטובת האליטות. כל כך נדיר למצוא משהו שפועל לטובת הציבור עד כדי כך שכששר מצליח לרסן קצת את החזירות בשוק הסלולר הוא הופך לגיבור לאומי. כל הזמן אנחנו נאבקים נגד הנציגים שלנו שבמו ידינו שלחנו לפעול למעננו, ואף אחד לא מצליח להעלות על דעתו את השאלה: איך למען השם יכול להיות שאנחנו נאבקים כל הזמן בלי סוף נגד עצמנו?...
שחיתות למתקדמים מאוד "קשר האליטות" כה מתוחכם, שהוא שלח זרועות לתוך המובן מאליו שלנו, עד כדי כך שהוא הצליח לגרום לנו לחיות בתוך מציאות מדומה - "מטריקס". אנחנו חושבים בדיוק כפי ש"צריך לחשוב", כלומר כפי שמתאים לגדולי האומה שלנו.
למשל הדוגמה הקודמת: אמנזיית האינטרסים והפקרת הדמוקרטיה למשפט הבוחר, למשל המחשבה שהכל נמדד על-פי שלטון החוק, למשל הרעיון שאיכות השלטון חייבת להיות באיכות כה נמוכה שרק על-ידי הרשעה בבית משפט עם קלון אפשר להפטר מגדול אומה גרוע, למשל ש"מנעמי שלטון" זה חובה. הכרח בל יגונה (או כן יגונה), אך חלק בלתי נמנע משגרת חיינו כשם שהשמש זורחת כל בוקר מחדש.
למשל כל מיני אמונות טפלות: השלטון תקין (כן בטח), ההון מניע את המשק (מה אתם אומרים, אולי הוא יונק וחונק אותו), "התקשורת אשמה" זו כמובן בדיחה (מה רוצים מהתקשורת המסכנה), השחיתות נסבלת ורחוקה מאוד מן ההערכה שלי: חצי טריליון ש"ח בשנה (כולנו עדר של בורים. אנחנו לא יודעים, לא יודעים שלא יודעים, אבל זה לא מספיק לנו אז אנחנו מתעקשים על זכותנו הלגיטימית לא לדעת).
תרבות היא אוקיאנוס כל המובן מאליו, כל התרבות בה אנו חיים, הכל פועל לטובת האליטות. המדינה רצה קדימה בהתלהבות, איש אינו שם לב לאן. אני שמתי לב: זו מדינה עם אוריינטציית אליטות! היא כה מרוכזת בכלים שיש לה לניהול חברה (חוק, דמוקרטיה, כלכלה) שהיא שכחה לגמרי את מטרתם: למען האזרח, לא למען משרתיו. הלו, יש מישהו בבית? למי צריך לדפוק על הראש כדי שיקלוט?
אנחנו אוכלים שחיתות, שותים, נושמים, אנחנו טובעים באוקיאנוס של שחיתות. שחיתות זו תרבות, אתם יודעים מהי תרבות? תרבות זו המציאות, הדרך בה פועלת המציאות. אנחנו כמו כושים קטנים שנולדו לתוך תקופת העבדות ובטוחים שהם נבראו כדי לעבוד בפרך ולחטוף הצלפות אם הם לא רוקדים מספיק יפה לחלילו של האדון. מקסימום הם ינסו לברוח (כמו שאנחנו מנסים לצרוח), אבל הם כל כך התרגלו שבחיים הם לא יצליחו להעלות על הדעת עולם דמוקרטי עם שוויון זכויות (כפי שאנו לא נעלה על דעתנו פוליטיקה נקייה ללא שחיתות).
כל העולם שסביבנו בנוי כך שיפעל לטובת אדונינו האליטות. אנחנו מתקשים להבחין בכך מסיבות רבות (נפרטן כשנדבר על הפלא העשירי), הנה אחת מהן: הכל לכאורה לגיטימי, לפי החוק, הדמוקרטיה, הכלכלה. זאת שחיתות? כן, הכלכלה היא שחיתות! הקפיטליזם במתכונתו החזירית זו שחיתות בריבוע, משובחת ומתוחכמת. כל השיטה מושחתת מבסיסה, הכל בנוי לטובת האליטות. ראיתם פעם עני שעשו לו תספורת? קרחת עם דידיטי אולי.
יש לי חלום זו שחיתות. הבנתם? לא הבנתם? לא נורא, אתם טובעים באוקיאנוס של התרבות בה אתם חיים, לא קל לצאת ממנה כדי להתייבש. לכן הצעתי דבר נורא פשוט: העלו את נושא תרבות השלטון לדיון הציבורי. דיור ציבורי זה חשוב, אך הדיון חשוב קצת יותר.
אם זה נושא ערטילאי מדי בשבילכם, אתן לכם משהו פשוט: תדרשו לשמוע חוות דעת אינטלקטואליות בנוגע להערכת מימדי השחיתות. מסובך? מישהו לא הבין את זה? את זה אתם כבר מסוגלים להבין. זה הכל: מרגע שנעלה לדיון ציבורי את השאלה הפשוטה: כמה עולה השחיתות, כל הר הריקבון יתחיל לקרוס. השחיתות היא בלון, צריך רק לנקב אותו, הדיון הזה הוא הסיכה.
גדולי האומה האימפוטנטים שלנו יודעים לתפקד כרשמקול מקולקל ולחזור על המנטרה: "אין פתרון קסמים" (כשהם מתכוונים: אין פתרון בכלל)? הם צודקים! כל עוד רצים קדימה בכיוון ההפוך. ברגע שנהפוך את כיוון ההתקדמות של המדינה: לטובת האזרח במקום לטובת משרתיו, כל הבעיות ייעלמו כלא היו. דיון אחד בתקשורת בנוגע להערכת מימדי השחיתות יעשה את מה שאף גולם לא מצליח לעשות.
אין צדיק אחד בסדום שמוכן להקשיב לי? טוב, אז תמשיכו לעשות הפגנות, מחאות, שריפת צמיגים וצרחות, ולהילחם לעד נגד הנציגים שאתם שלחתם במו ידיכם כדי שידאגו לכם... אגב, לזה קוראים עדריות. הטביעה שלנו בביצת המציאות הקיימת וחוסר המסוגלות שלנו להבחין בה, להבין אותה, שלא לדבר על לצאת ממנה ולו לרגע, זה כוחה של עדריות, זה כוחה של תרבות.
תם ולא נשלם. קראו שוב את ארבעת המאמרים כולל המבוא והנה בנושא השחיתות הפכתם מבורים למומחים. אינני מושחת לכן אינני חושש מאף שאלה, אינני גדול אומה כך שאני לא ממהר לשום מקום. אינני יודע הכל, אך אני יודע מספיק כדי לפתור את מרבית הבעיות החברתיות במדינה. אם יש שאלות לא להתבייש. על כל שאלה (טובה) תשובה (מצוינת), ראו הוזמנתם, הובטחתם, אדרבה אותגרתם. תודה.
