לאחרונה הותקן חוק הספרים שמטרתו להיטיב עם סופרים ישראלים ולעודד ספרות ישראלית. למרבה הצער, הסיכוי שהחוק יועיל ולא יזיק קטן ביותר. כידוע הכוונות הטובות מובילות בהרבה מקרים למקום פחות טוב. הרצון הטוב שמפגינים המחוקקים, מזכיר את הצופה שהעביר בכח את הזקנה לצד השני של הכביש.
כיום לא ברור האם החוק החדש באמת יועיל לסופרים ולספרות העברית, אבל ברור שתהיה לו גם השפעה מזיקה. החוק יגרום לייקור מסוים של הספרים ולהפחתת קריאת הספרים.
החוק אינו מתמודד עם עקרונות כלכליים ומסחריים רבי עוצמה כגון עיקרון התחרות החופשית, והשאיפה למיקסום הרווחים, ואף לא עם היכולות וכושר ההמצאה של אלה העוסקים בענף שחזקה עליהם שימצאו את הדרך כדי לעקוף את החוק כדי להוזיל עלויות.
הגישה הפשטנית של החוק (שלא לומר "הגאונית") הייתה להטיל את העלויות הנוספות על הציבור, אלא שגם הציבור אינו טיפש, הוא יצביע ברגליים או שיקנה ויקרא פחות, או שיקנה את הספרים הזולים. בדיוק ההפך מכוונת החוק. להשוואה: חוק שיכפיל את מחירי הכרטיסים לסרטים ישראלים, יפנה את הציבור לסרטים זרים.
לציבור, ולעוסקים בתחום הספרים יש אלטרנטיבות שיהפכו את החוק לאות מתה. קיימים מאות אלפי ספרים בעולם, ובוודאי עשרות אלפי ספרים שכבר יצאו בארץ, יש די ספרים להדפסה, ללא הגבלות. יש ספרות מקוונת שהגישה אליה קלה בחניות וירטואליות הניתנת לרכישה בפרוטות באמזון.
החוק עומד בניגוד לעקרונות הבסיסיים ביותר של תחרות חופשית והסדרה כלכלית עצמית של השוק. אומנם החוק מנסה להתמודד עם מצב המכונה כשל שוק, כאשר כוחם של הסופרים החדשים מועט, והכנסתם מועטה, אלא שהחוק לא יפתור הבעיה כי לא קשה לעקוף אותו. לדוגמה, המתנה עד שתקופת ההגבלתהמחיר תחלוף ובינתיים הימנעות מהשקעת יחסי ציבור או קידום מכירות. כידוע מעטים הספרים המצליחים מעצמם ובדרך כלל הצלחת "רבי המכר" מלווה במסע יחסי ציבור, וקידום מכירות גם בחנויות. ובאשר לאותה קבוצה קטנה של סופרים מבוקשים, אלה אינם זקוקים לחוק , ספריהם נמכרים היטב גם ללא החוק.
הטלת הגבלות וכללים מנוגדת על פניה למגמות הכלכליות המודרניות ואינה מתאימה למדינה מערבית שאינה קומוניסטית. כדי להטיל בכל זאת רגולציה חדשה דרושה עבודת הכנה רבה ומקיפה בחקיקה, שכדי להצדיקה צריך שיהיה זה בתחום חשוב כגון ביטחון, רווחה או חינוך. התקנת רגולציות קטנות ונקודתיות לא רק שאינה מוצדקת , אלא נכשלה כמעט תמיד. לדוגמה, חוקי הצנע שהותקנו בשנות החמישים, שמטרתם החשובה הייתה למנוע מחסור במזון, נכשלו כישלון חרוץ וגרמו בעיקר לפריחה של שוק שחור במוצרי מזון.
חוקים טיפשים הם חוקים שמקורם בכוונות טובות (או ברצונו של שר או ח"כ להתפרסם) אבל במקרים רבים לא הושקעה מחשבה מספקת כדי להפוך את החוק לאפקטיבי ולמנוע עקיפה שלו, או שיישום מטרת החוק פשוט בלתי אפשרי. אפילו חקיקת מס הכנסה לא הצליחה עד היום, לאחר 60 שנות חקיקה ועבודה רבה של אנשים רבים וחכמים, למנוע את הכלכלה השחורה. לכן אין סיכוי שחוק המטיל רגולציה קטנה ונקודתית יצליח ותהיה לו איזו שהיא השפעה חיובית על תחום הספרות והקריאה.
