ביום רביעי בערב, אור ליום חמישי, ט' אלול, הגעתי ביחד עם כמה חברים לגבעת התקומה שביצהר כדי לחבק ולחזק יהודי יקר שכל חטאו הוא אהבתו לכל יהודי ונאמנותו לארץ ישראל ולתורת ישראל. בהגיענו קבלו את פנינו יהודים שמחים, חיוכים על פניהם ואור בעיניהם כשהחמימות והאהבה שהם מפגינים מתמזגת היטב עם הרוח הנעימה המנשבת במרומי ההר.
בכניסה לבית פגשנו מקצת בני המשפחה בראשם עיריית רעייתו כשכל הבית אומר הכנסת אורחים והסברת פנים. ליד שולחן ועליו יין תוצרת אלברט ועוד כיבודים התיישבנו כדי להקשיב לאיש טוב, יהודי אמיץ שאין לו אלא האמת שלו ושל כולנו ובה הוא מחזיק ללא חת.
שעה ארוכה בילינו יחדיו ובה סיפר בעז על הרדיפה הממושכת ממנה הוא ומשפחתו סובלים, רדיפה לה החליט לשים סוף, גם במחיר מעצר וישיבה בכלא חלילה.
זאת יש לדעת - בעז לא רצח, לא גנב ולא פשע. חייו הם מסירות נפש ושליחות לרעיון גדול -נצח ישראל וקיומו לבטח של עם השם בארצו. עבור רעיון זה בעז מוכן להקרבה, אפילו לאובדן חירותו והרחקה מכל היקר לו בראשם אשתו וילדיו, שישה במספר.
בצו דרקוני מאין כמותו הורתה לבעז חונטת מדינת כל אזרחיה השולטת בנו היהודים ביד רמה ובזרוע נטויה לעזוב את ביתו, את משפחתו, את חבריו ואת מטה לחמו ולנדוד כאיש אין ארץ לו וכחסר בית ושורשים לישוב אחר המרוחק מכל אשר אהב. הצו הנ"ל הינו בחתימת מיודענו האלוף
ניצן אלוןץ
את נחת זרועו של אלון הנ"ל הרגשנו בעבר הרחוק והקרוב ולאסוננו הוא עדיין מכהן בתפקיד הנותן בידיו כוח ושררה להמשיך ולפגוע בכל היקר לנו, בכל המקודש לנו, באורחות חיינו ובמרקם חיינו. אותו ניצן אלון שעל טבח משפחת פוגל באיתמר אמר על-פי הפרסומים "זהו תג מחיר על תג מחיר" ושאת רצח בניו לבנת על-ידי רוצחים ערבים בקבר יוסף הגדיר בתחילה כ"תקרית ירי", ממשיך להתעלל ביהודים, לחלק ביד נדיבה צווי הרחקה ולפעול נגד אחיו היהודים. רשימת מעלליו ארוכה ולא כאן המקום להרחיב.
חלפה לה כיממה אחת והנה מתפרסם ששוטרי יס"מ פשטו על ביתו של בעז ובמעצר אלים במיוחד גררו אותו מביתו תוך שהם מתעללים בו קשות, פוצעים אותו ולוקחים אותו למעצר. רעייתו עירית ואנשים נוספים שהיו במקום מספרים על שימוש בשוקר חשמלי ועל אקדח טייזר הפוצע את הגוף בחיצים (או כדורים, מצטער אינני מומחה בכגון דא..) מכאיבים במיוחד.כל זה ללא שנעשתה פעולה אלימה כלשהי מצד בעז.
במכתב גלוי ארוך ומפורט אותו כתב קודם למעצר ולהתעללות הסביר בעז על העוול ואי הצדק שבהוצאת הצו כנגדו. בקליפת אגוז אומר כאן ששום הליך מההליכים הנורמאליים והשגרתיים על פיהם מטופל חשוד בארצנו לא התקיים כאן. הכול עלום, הכול מעורפל, אין שקיפות,אין ראיות, אין טיעונים - אין דבר כנגדו יכול היה בעז להתגונן. במשטרים אפלים המוכרים לשמצה מהעבר הרחוק והקרוב קיים כדבר הזה. במדינת היהודים התשע"ג? קיים גם קיים. לבושתנו ולאסוננו.
אם כך עם מה נותרנו?
עם צלקות ופצעים, לב שותת דם מהגירוש והחורבן אותו רבים מהיהודים חווים יום יום עד היום. עם תסכול אין קץ כעס נורא ודמעות שצורבות את הנשמה על שחרור רוצחים ערבים אל חגיגות הניצחון של הצורר הערבי, עם תדהמה זעם ואין אונים על כי אוסרים על יהודים לעלות להר הבית.
וכעת גם עם יהודי נוסף מאחורי סורג ובריח.
לא סתם יהודי אלא יהודי מיוחד בעל נפש עדינה, בעל תעצומות ועוז וחזק ברוחו, יהודי בעל רוח איתנה ואמונה חזקה, כזו שאיננה ניתנת לערעור... למרות שהקלגסים מבצעי המעצר האלים פצעו אותו בגופו ובאופן זמני שללו ממנו את חירותו אין לי כל ספק שבעז יצא מחוזק מהניסיון הקשה אותו הוא עובר על כורחו ולאחר שחרורו המהיר לו נתפלל ימשיך להשפיע על כולנו מהשפע היהודי ומכל הטוב שבורך בו.
