אני מודע לעובדה שהדברים שאני משרטט כאן יתקבלו בהרמת גבה. ובכל זאת, דחף שאין לי שליטה עליו מחייב אותי להעלות את רעיונותיי על הכתב.
אין לי צל צלו של ספק שבכוחי להשיב תשובות ולהדוף כל טענה שתעלה נגדן. תשובות מוחצות, אני מתכוון. ועם זאת, הספקנות הטבועה במרבית אזרחי ישראל היהודיים לא תאפשר לכיווּני מחשבה חדשים לחדור להכרתם בקלות. הקרום שעוטף את מוחם ואת ליבם אטום לחלוטין ואינו מאפשר חדירת חידושים מחשבתיים או רגשיים.
פסוק מחומש 'דברים' שהוא גם ציווי וגם ברכה, מזכה אותנו בתרגום מפתיע משהו. המקרא אומר: "וּמַלְתֶּם אֵת
עָרְלַת לְבַבְכֶם וְעָרְפְּכֶם לֹא תַקְשׁוּ עוֹד". וכי יש ללב עורלה? יש לו גם יש! וצריך להסיר אותה. על כן אומר לנו אונקלוס בתרגומו לארמית: "ותעדון ית
טפשות לבכון" (ותסירו את טיפשות לבכם).
אני בא להושיט כאן, למי שרק חפץ בו, אזמל מנתחים להסרת הטיפשות: לחשוב באורח עצמאי; לזרוק אל הפח סיסמאות שהורתן ולידתן במשרדי פרסום ועיצוב דעת קהל, שתכליתן למנוע מאיתנו את יכולת החשיבה.
הפעולה שתציל אותנו מן המבוי הסתום המדיני והביטחוני בו אנו שרויים היא הפך ממה שמשמיעים השכם והערב בתקשורת: לא
התקדמות בתהליך, כי אם
חזרה לאחור.
להחזיר עטרה ליושנה,
לחזור בתשובה,
להחזיר שטחים.
לא, זו לא הייתה טעות קולמוס. אני אכן מתכוון להחזיר
לידינו שטחים (איזו מילה שטחית!) שברוב אווילות מסרנו לערבים.
נתחיל בסיני. נוצר במצרים תוהו ובוהו שפותח פתח לרעיונות חדשים. אפשר היום לבוא אל השליט הנוכחי שם, א-סיסי, ולהציע לו חבל הצלה במקום חבל התלייה שכרוך לו על צווארו.
צריך לומר לו בצורה ידידותית ולא מתלהמת: "מון ג'נרל, אם אינך רוצה שגורלך יהיה כגורלו של
חוסני מובארק או של אנואר סאדאת, אתה צריך לאתר מבעוד מועד את מקור הסכנה האורבת לך. כל הצרות המתרגשות עליך באות מתשתיות ההרס שבנה האיסלאם הרדיקאלי ברחבי סיני. התשתיות הללו נארגו אריגה צפופה בגלל מגבלות צבא מצרים לפעול בשטח, ומי כמוך יודע זאת. ישראל הייתה מוכנה תמיד להגמיש את אמות המידה לפיהן יוּתַר לצבא שלך להכניס לסיני כוח משמעותי יותר לטיפול בג'יהאדיסטים השורצים שם. אבל אתה יודע שאין בזה פתרון, כי אין בזה די! עליך, גנרל א-סיסי, להשלים עם אבדן סיני, כי ממילא אין ולא הייתה לשלטון המרכזי בקהיר שליטה במרחבי סיני ואף לא ריבונות של ממש".
"אתה יכול לוותר על מעט הכסף שהניבה התיירות בעבר ולנהוג כדרך שנהג חוסיין '
מלך' ירדן, כאשר משך את ידיו מן הטריטוריה בעברו המערבי של הירדן, אחרי שהבין ששום טובה לא צמחה לו משם. אם אתה תכריז שאינך חפץ עוד בסיני (שממילא אינו בשליטתך, כאמור) קבוצות הטרור העושות שם ככל העולה על רוחן תתחלנה להיערך למצב אחר: לא צבא מצרים 'ירדוף' אותן ויזַמֵּן להן חיילים נוספים כטרף קל לטביחה אכזרית על מגש של כסף, כמו זו שהייתה השבוע. צבא אחר, מצויד כהלכה ומאומן טוב לאין ערוך מהצבא המצ'וקמק שלך, גנרל א-סיסי, יעשה את המלאכה. קוראים לו 'צבא ישראל'. שוב תראה נעליים פזורות על הדיונות, נעליים של ג'יהאדיסטים שנמלטו מזרועו הארוכה של צבאנו".
במהירות, בחוזקה ובאלגנטיות אפשר להבטיח לְאַ-סיסי שלא נחצה את התעלה; אפשר להגיע עמו להסדר על חידוש תפוקת הנפט ואבטחת צינורותיו; אפשר לעבוד עמו בשיתוף פעולה לפיתוח תיירות. אבל הריבונות תחזור לישראל. הוא ייהנה, בראש צבא מצרים, מחופש פעולה לרדוף בלי רחם את המחבלים הקרובים לביתו.
בשנת תשכ"ז עשינו את זה בשישה ימים, כשהיינו צריכים לטפל בו-זמנית גם בממלכה של חוסיין וגם ברמת הגולן. הפעם זה יהיה יותר מהר, יותר חזק ויותר אלגנטי, כי הצבא המצרי יוכל לתת למבצע גיבוי מוסרי ואף סיוע לוגיסטי. זה האינטרס שלו!
תוצר לוואי של כיבוש שלישי של סיני יהיה פרישת רשת צפופה מעל חבל עזה כהכנה לחזרתו לריבונות ישראל, הפעם בלי תושבים. הללו יהגרו לאפגניסטן יחד עם הנמלטים מסיני. שם ינסו לשקם את הרקמות ההרוסות של תנועתם – "האחים" המוסלמים.
שתי מדינות חשובות, איסלאמיות שתיהן, ועשירות גם כן, יתנגדו בחריפות לתסריט הזה: טורקיה וקטר. שתיים אחרות עתידות למחוא כף בשקט-בשקט ובהיחבא, אבל יתמכו בלי ספק: ירדן וסעודיה. האחרונה תזרים מזומנים מתחת לשולחן לא רק לְאַ–סיסי, אלא אף להיערכות החדשה שלנו בסיני. הסעודים, שלא כמונו, יודעים טוב מאוד מה הם האינטרסים שלהם.
ואני... ארצה להיזכר בערגה בשירה הנפלא של נעמי שמר.
- בהאחזות הנח"ל בסיני המון דברים יפים ראו עיניי כמו למשל - חיילת יחֵפה וצמתה מוטלת על כתפה. ובחצר היו החיילים צולים דגים גדולים על גחלים המון דברים יפים ראו עיניי בהאחזות הנח"ל בסיני.
