"משהו רע מתקרב...אני מרגישה את זה בגופי, בלבי, בנשמתי. אני לבד. אחותי מאחוריי, בוכה. אני רוצה להסתובב אליה לחיבוק אחרון. אבל גופי רחב והמסדרון כה צר. חברתי הטובה עמדה לפניי. גם היא ניסתה לצעוד לאחור אבל לא הצליחה. ראיתי את הדלת נסגרת עליה ושמעתי אותה צורחת. אולי היא רק נבהלה? אולי היא בסדר? איני יודעת מה מחכה מאחורי הדלת. איפשהו, אני עדיין מקווה לנס. אני רוצה לחיות, כל כך רוצה לחיות. זה לא שחיי היו מאושרים וחופשיים. כלאו אותי, היכו אותי, הזריקו לי, אנסו אותי. ועדיין, אני מפחדת למות. אני מפחדת שיכאב לי. קר לי ואני הכי לבד בעולם. אני כל כך זקוקה לנחמה, לחיבוק אחרון. מישהו? בבקשה? משהו רע מתקרב..." דמיינו לרגע שאתם בגופו של בעל חיים, שלאחר חיים שלמים של ניצול ואלימות כלפיו, מבין שמגיע הקץ. אם הצלחתם לדמיין, לתחושה שאתם חווים קוראים אמפטיה - חמלה. אתם רואים מנקודת המבט של החלש ונזכרים ברגע בחייכם שהייתם חלשים וחסרי אונים ומישהו פגע בכם ואיש לא התייצב להגנתכם.
בשבת הקרובה, ה-24 באוגוסט, ב-20:00 בערב, ברחוב רוטשילד 31 בתל אביב, תתקיים תהלוכה יוצאת דופן. לראשונה לא מאבק אחד ספציפי להגנת בעלי החיים - אלא כל המאבקים כולם. ההפגנה אינה משויכת לעמותה מסוימת אלא לכל העמותות שנאבקות להציל חיים. לא לאדם מסוים, אלא לכל מי שלבו פועם עבור בעלי החיים. הצוות המארגן מונה למעלה מ-50 איש, שנבדלים בגיל, בגזע, במוצא, במגדר, בנטייה, במקצוע, אך בכולם בוערת התחושה-הידיעה שלבעלי החיים מגיע עולם טוב יותר, לא של אלימות ודיכוי אלא של חיים וחירות.
כ-5,000 איש בישראל אישרו הגעה לתהלוכה. רעיון ההפגנה צמח בפייסבוק בישראל והתפשט לעולם כולו כגל סוחף ונהדר: מדינות רבות בארצות הברית, קוסטה-ריקה, אנגליה, אירלנד, רוסיה, גרמניה, בלגיה, שבדיה, צ'ילה, דרום אפריקה, אוסטרליה. פעילים מכל העולם נרתמים בהתלהבות - בעקבותינו, למען בעלי החיים.
כותרת ההפגנה, "תסתכלו להם בעיניים", מזכירה לנו שגם לבעלי החיים יש עיניים, כמונו, ומזכירה את הדמיון הרב שיש בינינו, בשאיפה שטבועה בנו לחיים ולחירות. היא מזכירה שהדרך לחמלה ולצדק עוברת במבט בעיניו של האחר שבו אנו פוגעים: קל יותר לפגוע באחר מאחורי גבו ומרחוק מאשר להביט בו בשעת הפגיעה, משום שאז הפגיעה כואבת גם לנו. הכותרת מזכירה שתעשיה שלמה ענקית מבקשת לסגור את עינינו לאלימות הנוראית שמיושמת כלפי מיליארדי בעלי חיים בשנה כדבר שבשגרה. אילו ראינו 15,000 אפרוחים נגרסים למוות ביום בישראל, היינו מפסיקים לקנות ביצים. אילו ראינו מאות אלפי בעלי חיים מעונים בתעשיית הניסויים, היינו מפסיקים לקנות מוצרים שהופקו בעינוי. אילו ראינו את הפרה הופכת לספת העור שלנו, לא היינו מוכנים לשבת עליה. אילו ראינו מאה אלף כלבים מומתים בשנה בישראל, לא היינו סולחים לשכן שנטש את כלבו. אילו ראינו את החיה החופשית בטרם נלכדה לטובת תעשיית הבידור - לא היינו מתבדרים כלל וכלל.
אנו בשלב של יקיצות היסטוריות. אוכלוסיות שלמות שסבלו מדיכוי מתעוררות, קמות וזועקות: די. אולם אוכלוסיה אחת אינה יכולה לזעוק. היא הגדולה מכל, האומללה והמנוצלת והנטבחת מכל. עזרו לבעלי החיים להשיג שתי שאיפות שכל אדם שלב בחזהו חווה אותן בכל יום: חיים וחירות. בואו לצעוד עמנו - למענם.
