|
1 |
|
| |
|
למעלה מיממה לפני כל המדינה ידעה? אז מה כל הסיפור של הקונספציה וההפתעה? מה אומר מילשטיין בנושא?
|
|
|
|
|
|
|
 סגור |
כתוב תגובה ל-
מתעניין |
|
|
2 |
|
| |
הירושלמית - מבוגרים, דתיים ולא מיומנים - לאייש את המוצבים בתעלה ערב יום כיפור.
המישהו הזה עשה את זה בכוונה תחילה ומודעות מלאה.
מי זה היה ? מי ידעו ושתקו ?
הגיע הזמן שמשפחות החללים והפצועים ממלחמת יום הכיפורים יגישו בג"צ נגד המדינה ונגד כל אלה שמסתירים את האירועים האמיתיים של מלחמת יום כיפור, כדי שיחשפו האחראים הישירים והעקיפים לטבח של יקיריהם, אחת ולתמיד !!
אם לא יעשו את זה היום - מחר זה שוב יקרה...
|
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
חשדנית |
|
|
|
|
| |
|
כל תאורית הקונספירציה שלך היא בלתי אפשרית, כי לפיה כל המפקדים של צה"ל היו שותפים למזימה הנוראה. הרי לא אדם אחד שלח במסתרים את חיילי החטיבה הירושלמית לתעלה, אלא קבוצה שלמה של אנשים שהיה ביניהם דיון פתוח, ולא יכול להיות שכולם ידעו, וכולם שותקים עד היום. לא אדם אחד גיבש את הערכת המודיעין שלא תהיה מלחמה, אלא קבוצה שלמה של אנשים שידוע שחלקם דוקא חשבו שכן תהיה מלחמה, אבל הם היו במיעוט. אם תנסי לחשוב בהיגיון, תראי שאין כל אפשרות לתאור מעשי של הארועים בהסתמך על תאורית הקונספירציה הזאת. הטעות העקרונית שלך היא שאת פשוט לא יורדת לפרטים הקטנים, ומעדיפה לחשוב בגדול ובמעורפל. |
|
| כתובת IP: |
109.186.154.240 |
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אהוד פרלסמן |
|
|
3 |
|
| |
|
כנס קציני המודיעין השבוע נסתיים בסיכום שאין מלחמה. כך גרס אמ"ן והעוממד בראשו וכך גרסו כולם (למעט קצין המודיעין של חיל הים, שנסע למפקחד החיל להגיד לו שתהיה מלחמה ואכן חיל הים גייס אנשיו כבר ביום שישי). לו הצבא היה מודיע לממשלה שעומדת לפרוץ מלחמה - הממשלה היתה מאשרת גיוס מלא. (ומה זה היה עוזר? הימח"ים כן היו מסודרים? המערכת בתעלה עבדה? חיל האויר היה מוכן לפגוש את הטיל? צה"ל היה שמן ומנוון, עם מלחמות גנראלים. כמו היום) |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
המודיעין טעה |
|
|
4 |
|
| |
|
ב-5 באוקטובר לא רק שירותי השידור ידעו על פרוץ המלחמה למחרת: חיל האויר וחיל הים ידעו על כך (חשוב להדגיש - ידעו את יום פרוץ המלחמה, לאו דווקא שעה מדוייקת בה תתחיל) וגם אנשים אחרים.
באותה שנה הייתי כבן 8. ב-5 באוקטובר בערב יצאנו כדרכנו לטייל ברחובות שכונת רמת-יוסף בבת-ים, בה גדלתי. שכננו היה קצין בכיר בתותחנים. תוך כדי הליכה שמעתיו אומר לאבי: "מחר אל תתן לילדים לרדת למטה, הולכת להיות מלחמה".
אבא שלי אכן אמר לאחי הגדול ולי כי אינו מרשה שנרד למחרת למטה,כמנהג ילדים ביום הכיפורים. זעמנו מאד על כך ולבסוף, הסכים ובלבד שלא נתרחק מהבניין ונישמע לו לכשיקרא לנו שלבו חזרה - בלי ויכוחים. לזאת הסכמנו.
למחרת, בערך בשעה 12, נעצר טנדר צבאי ליד הבניין שלנו, ברחוב מבצע סיני (זהו בניין רכבת שחזיתו פונה כולה לרחוב וכך היה קשר עין ביננו לבין מרפסת הדירה שלנו, שם ניצב אבי) ואנו ניגשנו אליו בסקרנות טבעית, כי היה זה מחזה לא נפוץ ביום הכיפורים.
מיד לכשראה את הטנדר קרא לנו אבא לחזור הביתה. נאמנים להבטחתנו, עלינו מיד הביתה. אבא אמר לנו לא להוריד סנדלים ולא להחליף בגדים. גם הוא וגם אמא היו לבושים. לי זה נראה מוזר, אבל לא שאלתי שאלות.
חלפו כשעתיים ואז נשמעה האזעקה המפורסמת. היינו הראשונים לרדת למקלט. באותו לילה ישנו גם כן עם בגדים.
שכננו היה זה שאותו חיפש הטנדר הצבאי (הוא חזר בשלום מהמלחמה ושימש שנים מאוחר יותר כיו"ר עמותת התותחנים).
לפי מה שידוע, גם חלק מהחטיבות הסדירות כחטיבה 7 וחלק מאנשי המעוזים ניחשו שתהיה מלחמה למחרת ולכן כשפרצה האש, היו מוכנים יותר מאחרים לבלימה ולקרב. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ערן גפני |
|
