על-פי צו שהוציא שר הביטחון, נושאי תפקידים במוסדות החינוך החרדיים השייכים למפלגת שס ויהדות התורה, משרתים צורך ביטחוני-לאומי. הצו קובע כי בעלי התפקידים במרכז החינוך העצמאי ומעין החינוך התורני, יוכרו כמי שביצעו שירות מוכר בצבא ההגנה לישראל. מהו שירות מוכר? ובכן, על-פי חוק שירות הביטחון, שירות מוכר דינו כדין שירות סדיר לכל דבר ועניין, כלומר מדובר במכבסת מילים גרידא.
בתקופה בה נושא אי השוויון בנטל והבעייתיות הטמונה בחינוך החרדי שוב תופסת כותרות, אנו עדים לצביעות הרבה המאפיינת את המערכת הפוליטית בהתמודדותה עם השסע שנמצא בעוכריה של החברה הישראלית.
נראה כי הדיווחים על
תקיפות חיילים חרדים שהואילו בטובם לשרת והמשך התופעה הבזויה של
הדרת נשים לא צפויים להיפסק בקרוב. גם
האירוע המביש במסגרתו חיללה קבוצה של חרדים אנדרטה לזכרם של חללי אסון המסוקים ככל הנראה אינו האחרון. הטעם לכך הוא התפיסה של משרד הביטחון לפיה החינוך, אותו מקבלים כיום החרדים ואשר אינו כולל לימודי ליבה, משרת יעדים ביטחוניים לאומיים. בצו לא מנומק כיצד נשיאה בתפקידים הללו משרתת צרכים אסטרטגיים ולמעשה הוא נוגד את עמדת
מבקר המדינה אשר דרשה לצמצם יחידות מחוץ לסדרי הכוחות הצבאיים.
כאשר נשאל משרד הביטחון לפשר הצו ולמניעים ביסודו, נמסר מלשכת היועץ המשפטי למשרד שזהו אחד המסלולים הקיימים לגיוסם של בני יחידות חרדיות והשתלבותם לאחר מכן בשוק העבודה, דבר שהוא אחד מיעדי המדינה. בתגובה אין כל התייחסות להיעדר הזיקה בין שירותי חינוך במוסדות שאינם מלמדים ליבה לבין הגשמת יעד ביטחוני לאומי.
לאור החלטת בית המשפט העליון אשר פסלה את חוקיותו של חוק טל, ספק אם עמדת משרד הביטחון תעבור את מבחן בג"ץ.. הכרה במתן שירותי חינוך במוסדות דת כשירות סדיר לכל דבר ועניין מהווה פגיעה בעיקרון השוויון ונוגדת את תכלית חוק שירות הביטחון. כמו-כן, לא ברורה הזיקה בין שירותם בתפקידי חינוך במוסדות לימוד חרדיים למילוא יעד ביטחוני-לאומי. ההסדר אשר מיושם מזה מספר שנים הוא לא מידתי נוכח העובדה שמקומו של מסלול שירות זה, אם בכלל, צריך להיות במסגרת השירות הלאומי ולא השירות הצבאי.