שר אוצרנו היקר מונה את הישגי הממשלה שבה הוא מכהן. אין ספק שביחצנות הוא גאון, הופך צל צילם של הרים להרי ההימלאיה. כפי שאמרנו כבר בעבר, הוא מתחזק היטב את התומכים שנותרו.
מדבריו אנו למדים שביטול בחינות המיצ"ב אינו זמני, אלא סופי, וזאת ראוי שיבינו פקידי משרד החינוך ברמות השונות. מדבריו אנו למדים גם שביטול בחינות הבגרות יהיה עמוק, ולא ניתן היה ללמוד מדבריו על כל אלטרנטיבה שהוא מציע לבחינות הבגרות שני היבטים עיקריים: 1) היבט מדידה ומדדים להשכלה הגבוהה ולתעסוקה. 2) גורם מתמרץ לתלמידים ללמוד, כי בהעדר מדידה והערכה המשפיעה על עתידם, רובם לא ילמדו כלל.
לקראת הסוף של דברי הרהב על ההישגים אשר מיעוטם ראויים לציון ומרביתם ערימת שחת מיותרת ומקוממת, מספר לנו מר לפיד, כי את נאומו בחולון בפני תלמידים הוא פתח במשפט "שלום, שמי
יאיר לפיד, אני שר האוצר ואין לי תעודת בגרות". למה הדבר דומה? הדבר דומה למנתח המוח אברום שומכלום אשר פתח כבר עשרות ראשים, חלקם שרדו, חלקם לא, ואת נאומו בפני הבוגרים של הפקולטה לרפואה הוא פתח במילים: "שלום שמי אברום שומכלום, אני מנתח מוח ומימיי לא למדתי רפואה" (נעצר, שנתיים על התחזות); או שמשון פינקלמאייר שמונה כאן לנגיד בנק ישראל שעלה לבמה ואמר: "אני שמשון פינקלמאייר, נגיד הבנק של מדינת ישראל, ומימיי לא למדתי כלכלה" (הוא פוטר וגם טירקל פוטר כי לא בדקו מה למד וכמה).
ולגופו של עניין - שימו עצמכם במקום התלמידים המקשיבים לשר אוצרם. אנו הרי יודעים מה אמר, אך מה הם שמעו אנו רק יכולים לנחש. ובכן, כאשר לפיד אמר "אני אין לי תעודת בגרות" הם שמעו: לא למדתי כלום מימיי, וגם אין צורך ללמוד. כמו שאני (לפיד) הייתי על חוף הים, לכו גם אתם לים, ללימוד אין השפעה על עתידכם, תסתכלו עלי.
הוא רק לא מספר להם שהוא נולד עם כפית זהב בפה, מה זה כפית, מצקת. הוא רק לא סיפר להם שהם יילכו לגולני או לגבעתי או לשריון והוא הלך ל"במחנה". הוא לא סיפר להם שאביו היה מקושר מרגל ועד ראש בפוליטיקה, בתרבות, באקדמיה, וקשרים אלה לגמרי לא הפריעו לו בקריירה שלו. הוא לא סיפר להם שכאשר הבין שתואר אקדמי כן חשוב לו, הוא ניסה להשיג תואר דוקטור בדרך שהמועצה להשכלה גבוהה קבעה שהאוניברסיטה פעלה בעניין זה באורח שאיננו תקין, ולימודיו הופסקו והתואר התנדף.
תארו לעצמכם שמורה היה מנסה להסית את הילדים שלכם להזניח את הלימודים, מה הייתם עושים? הוא היה אומר להם "אני לא למדתי מעודי, ותראו לאיפה הגעתי", הרי הייתם פועלים להרחקתו המיידית מכל קרבה לילדיכם. ושר האוצר? האם לו מותר הכל?
לסיום מגן שר האוצר על מיצג הנעל בעין הוד, מיצג מחאה על ייקור מחיר האלכוהול (מעניין מאוד על מה מצאו לנכון למחות אמנים בישראל) וכל מי שפוגע עם הנעל בדמותו של לפיד, מקבל כוס משקה (סוג המשקה תלוי בגיל הפוגע).
לדעתי שתי טעויות יש לו לשר האוצר: 1) ייתכן שמיצג הנעל איננו אסור בחוק אך ודאי שאסור להשלים עם כאלה מיצגים. חובה למתוח עליהם ביקורת. אלימות וזריקת נעליים, אינן מקובלות כאן גם אם מדובר בדמות השר ולא בשר עצמו. 2) פשוט חבל על הנעליים.
