נבצר ממני להיות בכנס המורים, שהתקיים בעיר מגורי בחולון. אני כותב את תגובתי רק לאור הקטע שדווח אמש ב"צינור לילה" בערוץ 10, המציג מורה המתריס נגד העסקת מורי קבלן. המנחה, איש ערוץ 2, נראה נואש ומבקש בקריאות ייאוש את סיוע אנשי הביטחון, וכבוד שר החינוך יורה לעבר המורה המפגין ב"נימוסיות אצילית" - "אתה מתנהג באלימות".
התקשיתי להבין כיצד מרשה לעצמו שר החינוך לומר בנימוסיות רבה לעבר מפגין "אתה אלים", כשכל "חטאו" של המפגין בהשמעת צעקת מחאה על כך שבמערכת החינוך כל עובד עשירי מועסק בתנאים של עובד קבלן. חטאו של אותו "מורה אלים" וכמוהו גם הקריאות של מורים מפגינים, "מורים אלימים", שבשנתיים האחרונות העלו הנושא של מורי קבלן לסדר היום.
כבוד הרב,
שי פירון, אפילו בבית הכנסת מותר לאדם, החש שנעשה לו עוול, להעלות על הבמה, להשבית תפילה ולהשמיע את כאבו בפני הקהל. לא יעז רב לנאץ אדם, המציג לקהל המתפללים את העוול שנעשה לו. לא יעז רב להשמיע לעברו של המוחה כינויי נאצה, כמו: "אתה אלים", "אתה מתנהג באלימות" והגבאי, תנא דמסייע, של הרב יבקש את עזרת אנשי הביטחון.
מי אלים? כבוד הרב, שי פירון, זו לא אלימות להשמיע קול מחאה לנוכח עובדה, שבכיתה אחת מלמד מורה, שמשכורתו משולמת על-ידי משרד החינוך, ועמיתו לצוות ההוראה יקבל משכורת מחברת קבלן בתנאי העסקה נחותים ומאוד פוגעניים ללא כל ביטחון תעסוקתי.
סייעת הגננת, שקולה נבלע בהמולה באולם המדייטק בחולון, היא אינה אישה אלימה. אותה סייעת גננת ראויה להערצה של הרב שי פירון, על התגייסותה לעמוד באמצע האולם ולצעוק את זעקת אלפי הסייעות בגני הילדים: "איננו רוצות לעבוד בחברת קבלן. אנחנו זכאיות למשכורת גם בחופשת החגים".
זו הסייעת "האלימה", שעל-פי חוזר העסקה חייבת לבוא שעה לפני פתיחת הגן לקבל את הילדים המקדימים לבוא. היא אחראית להן. הגננת האחת אינה יכולה לבצע את פעילותה עם 30-35 ילדים ללא הסייעת המבשלת, המנקה, השומרת בחצר, המסייעת לכנס את הילדים לשעת הפעלה, מחליפה לילד בשירותים, מפעילה את הצהרון, נשארת בגן עד שהילד האחרון יאספו אותו הוריו.
לסייעת הזו הציב שי פירון עוד טווח של שנתיים לעבוד בתנאי העסקה פוגעניים ללא שכר בימי חופשה. כשבחודש ספטמבר הקרוב היא תקבל משכורת רק עבור מספר מועט של ימי עבודה. כשעל גבה של אותה סייעת "אלימה" עשתה קופה שמנה חברת קבלן.
המערכת של החינוך המיוחד אינה יכולה לתפקד ללא ה"סייעת האלימה", שהיא למעשה דמות פדגוגית הקרובה ביותר לילד הנזקק. את הסייעת הזו היה צריך לחבק הרב שי פירון ולא לירות לעברה ולעבר הקבוצה שאזרה אומץ והפגינה - "אתם מתנהגים באלימות".
לא "מורה אלים" התריס נגד המחדל של החזרת שעות הוראה למערכת, שנגרעו בקיצוצים השונים, על-ידי שעות הוראה של מורים העובדים באמצעות חברות קבלן. לא "סייעת אלימה" עמדה באולם במדייטק, אלא אישה שהייתה ראויה לחיבוק של הרב שי פירון. חבל שהרב בחר לכנות אותם אלימים, חבל שהמנחה ביקש את הסיוע של אנשי הביטחון.
לצערי, מי שנקט באלימות ובהעלבת המורים היה שר החינוך, שי פירון.