על אסטרטגיה וטקטיקה כאמור, בעוד האסטרטגיה עוסקת בחיזוי עתידי של תהליכים על בסיס רחב של נתונים, הטקטיקה עוסקת במהלכים עכשוויים , בפעילות בטווח קצר. ההחלטה האמריקנית להפציץ בסוריה הינו מהלך אסטרטגי בעל השלכות ארוכות טווח אזוריות ובינלאומיות. היכן בדיוק יפציצו, ומה יפציצו זו החלטה טקטית ומכאן יש להבין שהכותבים למיניהם, שאינם בקיאים בטרמינולוגיה מדינית וצבאית, רצוי שיבררו טוב, טוב את מילותיהם לפני שיפציצו אותנו בנבואות ותחזיות שאין עובדות בצידן אלא משאלות לב ונבואות עקרות.
על מה שיקרה בסוריה המלחמה הסורית נועדה להיות הקזת דם הדדית ללא מנצחים. אין זה משנה הרבה מה תהיה הטקטיקה של הלוחמים בסוריה, בנקודת זמן מסויימת יחליטו ארה"ב ורוסיה שיש להפסיק ויכפו הסדר על יריבים מוכים ופצועים מכדי להתנגד. ההסדר יתבסס עקרונית על חלוקת סוריה בין "עלאואיה" שזו תהיה מדינת אסד והמיעוט העלאואי (בחלק הצפוני מערבי של סוריה) - ואילו מיתרת סוריה רבתי ילקחו חלקים בצפון-מזרח למדינת הכורדים העצמאית, והר הדרוזים, ינגוס גם הוא מעט בדרום-מערב.
סוריה תהיה מדינה ללא נשק להשמדה המונית,ללא טילים וללא חיל-אויר, מדינה סונית נקיה ממיעוטים, ובעלת גוון דתי קיצוני. במרחב הסורי כולו ישרור "שלום שברירי" ביותר, כאשר רוחות של נקמה, ימשיכו לגרום מידי פעם להתפרצויות אלימות. שלטון סורי רופף בתחילה, יביא לפעילות טרור של גופי אל-קאידה שונים בגבול הצפון שלנו, אולם מכות נגד חזקות של צה"ל, יביאו לבסוף שקט לאזור.
על "עלאואיה" ולבנון הדבר הטוב שיקרה מבחינת סוריה, לבנון וישראל הוא שהאירנים יאבדו את אחיזתם כתוצאה מניתוק דרך היבשה לחיזבאללה ול"עלאואיה" . תיווצר כמובן ברית חזקה בין אסד לנסראללה.
בלבנון תרד המתיחות כי מעמד חיזבאללה יהיה הרבה פחות חזק בלבנון משהיה עד כה- (עד התמיכה של סוריה ואירן). זה לא ימנע מנסראללה להמשיך וללחוץ לקבלת מעמד בכיר בשלטון הלבנוני המקפח את השיעים זה שנים רבות.
הרוסים מבטיחים לעצמם את המשך השליטה בטרטוס, שיורחב להיות בסיס רוסי עיקרי לכל דבר ויהווה את התמיכה לאסד.
ארה"ב חוזרת לאזור כמשכינת שלום, כשומרת על השלום ותוך כדי כך מהדקת יחסיה עם טורקיה כיתד המוסלמית המתונה באזור. בסיכומו של דבר, זהו "מקסימום אסטרטגיה" שניתן לדעתי לדבר כיום באזור.