לפני שלושה שבועות שודרה בתוכנית "60 דקות" כתבה של העיתונאי בוב סיימון על חבורת אנשים אשר בדקה את קצה גבול יכולת ההישרדות שלהם מתחת למים. הם צללו למרחק רב מתחת למימי האוקיינוס השקט באיי בהאמה ובדקו בעזרת שעון עצר כמה זמן הם מסוגלים לשהות מתחת למים.
ניתן לראות את הדבר הזה בשני אופנים: דבר טיפשי שעלול לעלות בסיכון חיים מיותר או ספורט אתגרי הבודק את יכולות האדם. אין ספק שסיפורה של השחיינית המבוגרת דיאנה ניהאד משתייך לנקודה השנייה.
פירוט המקרה השחיינית האמריקנית דיאנה ניאד בת-ה64 עשתה היסטוריה כאשר בניסיון החמישי לצלוח את תעלת פלורידה היא הצליחה להגיע אל החוף ביום שני שעבר (13\09\02) כשהיא תשושה, עייפה,ושרופה מן השמש היוקדת.
הניסיון הרביעי של ניאד לעבור מרחק זה, החל יומיים קודם לכן (קרי:ביום שבת בבוקר). היא קפצה ממרינת המינגווי למים החמים שלחופי הוואנה בירת קובה. את ניאד ליוו צוות קטן של סירות קיאקים.
חשוב לציין שהיא לא יצאה מן המים ולו לשנייה אחת כדי לנוח או לאכול.
כזכור, הדרך מהוואנה שבקובה לחופי קי ווסט במדינת פלורידה הינה כ-170 קילומטרים.
ההיסטוריה של פעילותה הספורטיבית של ניהאד הפעם הראשונה שניסתה ניאד לשחות את המרחק הרב בין קובה לארצות-הברית הייתה לפני 35 שנה ב-1978 כאשר הייתה בת 28. ואז התשישות הכריעה אותה. בניסיון השני אשר נערך בשנת 2011 היו אלו המדוזות שכמעט והרגו אותה בצריבתןהכואבת ,ואילו בניסיון השלישי אשר נערך לפני שנה, הים היה מאוד סוער,ולא אפשר לניהאד לסיים את המרחק הרב.
סיום המסע בתום המסע הארוך שלה נשכבה על החול וקיבלה טיפול רפואי מיידי שכלל עירוי תוך ורידי. זה היה כאמור, הניסיון הרביעי שלה להשלים את המסלול המפרך, והדרך הקשה גבתה ממנה מחיר בריאותי. שכן, פרט לתשישות ולפגיעות מקרינת השמש, נראו שפתיה נפוחות. דיאנה סיפרה לתומכיה שהריעו לה כי מסכת סיליקון ששמה על פניה כדי למנוע עקיצות מדוזה גרמה לחבלים בפיה, ולכן היא מתקשה לדבר.
חשוב לציין כי עשרות אנשים חיכו לשחיינית כשהגיעה לנקודת סיום המסלול שלה בפלורידה, ועודדו אותה עד החתירה האחרונה. לא ברור מהו חלומה הבא של דיאנה ניאד, אך אין ספק כי חרף גילה המבוגר, היא תוסיף לרגש אותנו עוד בעתיד הקרוב.