היכן היו רבני הבית היהודי ערב חתימת הסכם הקואליציוני?, היכן הם היו כאשר צצה פתאום הברית בין הבשר (שאינו ראוי למאכל) לבין החלב (החמוץ) בין שתי מפלגות מקבילות אשר תהום אידיאולוגית פעורה לכאורה ביניהם ורק אופורטוניזם של כסאות ותפקידים השליך לפח את האידיאולוגיה, והמליך במקומה את הכיסאולוגיה.
פוליטיקה חדשה הם קוראים לזה.
והפוליטיקה החדשה הזו מכה מכות אנושות בכל היקר לרבני הציונות הדתית, הדבר היחיד שצריכים הם לעשות זה לבוא בטענות לעצמם ורק לעצמם, וככל שיש להם השפעה על הפוליטיקאים, לשכנע אותם לפרוש מן הממשלה, אבל האופורטוניזם של הפוליטיקה החדשה חזק מכל דבר – ודאי חזק מהערכים היהודיים של המפלגה, ולכן אין לצפות שהערכים יגברו על המשרות הרמות והכיסאות המרווחים.
"
טעיתי בתמימותי כשסברתי כי מפלגת 'יש עתיד' רוצה באמת שוויון בנטל. אך מה שקורה בפועל ומה שהם עושים זו פגיעה קשה מאוד בישיבות, גם בחוק הגיוס וגם בתקציב, כולל בישיבות הציוניות" כותב הרב מלמד, ואם כבוד הרב תמים עד כדי כך שאינו מבין שביום יש אור ובלילה חושך, כיצד הוא מכהן כראש ישיבה?, כיצד הוא נחשב למנהיג בציונות הדתית?, כיצד לא הבין מה שכל תינוק בן יומו היה אמור להבין?
וזוהי רק ההתחלה. הברית הזו כאמור בין הבשר לחלב, פוגעת קשות ברוח, אך תפגע במידה רבה מאד בחומר, בהליכה המשותפת והמוזרה הזו, ויתרה הציונות הדתית על סולידריות מצדם של מסורתיים רבים, אשר הם דוגלים בשלום אך הם גם ידידים בלב ובנפש של מפעל ההתנחלות. החבירה הפוליטית עם אויבי ההתנחלות, הציגה לעם ישראל, בארץ ובתפוצות, עד כמה הנושא הזה של ארץ ישראל הוא בפועל שולי, חסר חשיבות, כאשר בהבל פה ניתן לוותר עליו ולחבור עם הצד שכנגד, ולכן, ברגע האמת ימצאו עצמם תושבי יו"ש לגמרי לגמרי לבד, תומכי לפיד ודאי יפנו להם את הגב, שעליו יודבק המצע, בבחינת לא קראתם?, ושאר עם ישראל שאינו מעורב ישירות, ישתוק בצדק מהצד.
זה המחיר שמשלמים רצים לטווח קצר, זה המחיר שמשלמים אלה שחוצים את הקווים האידיאולוגיים בתמורה לנזיד עדשים.