שופט או דיין בבית דין דתי (ושניהם ייקראו להלן- שופט), מחליט להתלונן על עו"ד בוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, בעקבות דיון משפטי שבו עוה"ד הופיע לפניו. ועדת האתיקה מעמידה אותו לדין. הנאשם כופר מכל וכל בטענות המתלונן ודורש לחקור את המתלונן על תלונתו. מה הדין?
הנוהג המקובל הוא שפרוטוקול המשפט מתקבל כראיה בביה"ד המשמעתי. השופט לא נקרא לעדות כעד תביעה, וביה"ד גם לא מתיר זימונו של השופט לחקירה נגדית.
נוהל זה זכה לאישור ביהמ"ש המחוזי. נוהל זה מבוסס כביכול על פסיקתו של ביהמ"ש העליון בעניין חגי יוסף. נקבעו שם כמה כללים לגבי עדות שופט. החשובים לעניננו הם:
- שופט לא ייקרא לעדות בעניין שקשור לתפקידו השיפוטי.
- שופט שנדרש להעיד בעניין שלא קשור לתפקידו השיפוטי יעשה זאת באמצעות תשובות בכתב וחקירתו הנגדית תהיה בכפוף להחלטת ביהמ"ש.
ביהמ"ש המחוזי קבע שתלונת שופטת לוועדת האתיקה נעשתה במסגרת תפקידה השיפוטי ולכן צדק ביה"ד המשמעתי כשסירב לזמן אותה לעדות (שאול אהרון נגד הוועד המחוזי של לשכת ערכי הדין).
עם כל הכבוד קשה להסכים עם ההחלטה הזאת.
בטרם ננתח את הפסיקה באופן טכני, נעמוד על הצד המהותי של האיסור. האיסור לזמן לעדות שופט שמתלונן נגד עו”ד, ומביא להעמדתו לדין, פוגע בהגנתו של הנאשם. זכותו למשפט הוגן נפגעת. לדעתי הזכות למשפט הוגן גוברת על השיקולים שביהמ"ש מנה כמצדיקים חסינות מעדות.
בבסיס האיסור לעדות שופט בעניין שקשור לתפקידו עומד הרצון להגן על כבודו ומעמדו של ביהמ"ש. לדעתי הזכות למשפט הוגן גוברת על השיקול הזה. האיסור לעדות שופט גם מנוגד לעיקרון השוויון בפני החוק. זהו עיקרון שנקבע בהכרזה האוניברסלית על זכויות האדם ובאמנות בינלאומיות שישראל חתומה עליהן. הרצון לשמור על כבודו של השופט הוא חשוב אבל יותר חשוב לשמור על זכויות הנאשם, ואם שופט מוסר תלונה שקרית נגד עו"ד בהליך משמעתי אין שום הצדקה שהענין לא יתגלה ויביא לזיכויו של הנאשם.
האפשרות שהתלונה תהיה שקרית מתחדדת במצב שבו התלונה מוגשת בעקבות ריב מילולי בין השופט לעוה"ד. נניח שדיין מעליב עו"ד והוא משיב לו באותה מטבע. הדיין מתלונן, ואחר כך טוען שהוא לא חייב להעיד ולהיחקר על גירסתו. צודק? ממש לא.
במצב דברים זה, הצדק דורש שהפסיקה שמעניקה חסינות מעדות לשופט בכל הקשור למילוי תפקידו, תתפרש בצמצום. לא ראוי לכלול בתוך המסגרת הזאת הגשת תלונה על עו"ד, ובכל מקרה מן הצדק לסייג את הפסיקה ולקבוע חריג לכלל.
זוהי פגיעה חמורה מאוד בתחושת הצדק לתת לשופט חסינות מלהעיד ולהיחקר על תלונה שהגיש נגד עו"ד.
גילוי האמת עומד מעל לכל.
