קיים הבדל מובהק בין אי וודאות מדעית לבין אי וודאות משפטית. בעוד אי וודאות מדעית נכנסת בצורה מדויקת למסגרת של נוסחאות חישוביות ובהסתמך עליה מקבלים תוצאות מדויקות למצב של אי הוודאות בו מדובר - הרי באי וודאות משפטית מגששים באפילה. המצב יוצר קושי רב אצל מהנדסים המשמשים כמומחים ובכך מדרגים מתחום ההנדסה ברגל אחת אל עולם המשפט. שם, בעולם המשפט, המומחה מגשש באפילה ומועד, אלא אם כן נהיר לו ההבדל בין השתיים והוא גם מתחשב בו במסקנותיו ובקביעותיו.
כדי להמחיש עד כמה התחום המשפטי הוא בגדר
עולם של אי וודאות מובהק, תהיה להלן התייחסות לאמירה שיפוטית הלקוחה מפסק דינה של השופטת
ענת ברון, בית המשפט המחוזי בתל אביב בת"א 231/95 משה ונילי אבן חן ואח' נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ, פורסם בפדאור. בפסק דין זה, בית המשפט לא הכריע האם מחסן דירתי טעון אוורור בהתאם לתקנות. מדובר בתקנה 2.21 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל - 1970, התוספת השניה, שעניינה אוורור חללים בדירה, ובה כתוב מהם התנאים והכללים לאוורור חדר שירות. הסוגיה שבמחלוקת היא האם מחסן דירתי הוא מוגדר כחדר שירות, ואז הוא מחויב באוורור, או שמא הוא אינו מוגדר כך, ואז הוא פטור כלל מאוורור.
והנה, בא בית המשפט וטוען כי הוא לא מכריע בסוגיה האם המחסן הוא חדר שירות, אך "מן הראוי" לאווררו.
הקביעה הזו אינה מנותקת מהפן המשפטי, שכן לדיירים מגיע ביצוע תקין וטוב לפי מספר אמות מידה:
א. על-פי הפסיקה - ראה ת"א 469/88 זעפרני נ' רמט בע"מ, בית המשפט המחוזי בירושלים, שופט: צבי א' טל, (פורסם בפדאור) להלן ציטוט:
"הקונה זכאי לקבל מוצר מוגמר כראוי, בלי פגמים אסתטיים, אקוסטיים ואחרים, גם אם אין לכך ביטוי בתקנים". כך גם נקבע בת"א 934/85 ורדי יצחק ואח' נ' מליבו ישראל בע"מ, (פסק דינה של השופטת
טובה שטרסברג-כהן מבית המשפט המחוזי בחיפה, לא פורסם, מובא בספר "תכנון דירה כחוק" מאת ד"ר אברהם בן-עזרא בהוצאת "בורסי" עמ' 235, בעניין דיפון אמבט שלא מוזכר בתקנות ובתקנים, ובעוד סדרה ארוכה של פסקי דין).
ב. עיון בחוק המכר (דירות) תשל"ג - 1973 סעיף 4 (א) המובא להלן בשלמות:
אי-התאמה (תיקונים: התש"ן, התשע"א)
4. (א) המוכר לא קיים את חיוביו כלפי הקונה או קונה המשנה אם התקיים אחד מאלה: (1) הדירה או כל דבר שבה (להלן - הדירה) שונים מן האמור במפרט, בתקן רשמי או בתקנות הבניה; (2) תוך תקופת הבדק התגלתה אי-התאמה בדירה, זולת אם הוכיח המוכר שאי-ההתאמה נגרמה בשל מעשה או מחדל של הקונה או קונה המשנה; (3) תוך תקופת האחריות התגלתה בדירה אי-התאמה והקונה או קונה המשנה הוכיח שמקורה בתכנון, בעבודה או בחומרים; (4) בתוך תקופה של 20 שנים שתחילתה בעת העמדת הדירה לרשות הקונה בידי המוכר (להלן - תקופת הבדק לאי-התאמה יסודית), התגלתה אי-התאמה יסודית, זולת אם הוכיח המוכר שאי-ההתאמה היסודית נגרמה בשל מעשה או מחדל של הקונה או קונה המשנה; (5) התגלתה אי-התאמה יסודית, אף לאחר תקופת הבדק לאי-התאמה יסודית, והקונה הוכיח שמקורה בתכנון, בעבודה או בחומרים; (6) המוכר לא מסר לקונה הוראות תחזוקה ושימוש. סעיף קטן (3) מתייחס לתכנון לקוי או עבודה/חומרים לקויים שגרמו לאי ההתאמה, וזאת בנוסף ובנפרד מאי התאמה לתקן, תקנה או מפרט.
לאמור, המומחה נמצא במצב בו הוא אמור לקבוע לא בהכרח על-פי אמות מידה ברורות וכתובות בחקיקת המשנה, אלא גם בהתאם לשיקול דעתו המקצועי המוגבל כמובן בתחום של חקיקת המשנה.
במה דברים אמורים? אם מגלה המומחה ליקוי או אי התאמה: לתקנות, לתקן או למפרט - וודאי שלפניו אי התאמה.
אם המומחה לא מזהה אי התאמה לתקנות, לתקן או למפרט,
הוא אינו פטור מלבדוק את הפריט בו מדובר - וזאת לאור הפסיקה המרחיבה את זכויות הדיירים [ראה ציטוט מת"א זעפרני] ולאור חוק המכר (דירות) סעיף 4 (א) (3).
דוגמה נוספת היא
מעקה מזכוכית, במרפסת או בחדר מדרגות. ראוי כי מעקה כזה יהיה עשוי מזכוכית רבודה, בשל טיבו ומיקומו. הדיירים זכאים להגנה, גם במצב בו המעקה נשבר, ומעקה מזכוכית מחוסמת שאינו רבוד - אינו מהווה הגנה ראויה, כי הוא מתפורר תחת הולם.
התקן המחייב זאת, ת"י 1099 זיגוג בבניינים, מחייב זיגוג רבוד למעקה, אך דרישה זו חלה משנת 2010 - ואילו לגבי מעקי מרפסות ומדרגות שנבנו לפני חלות התקן, אין דרישה כזו.
[לשלמות הנושא יצוין כי לפני כן, בתקן 1099 זיגוג בבניינים, שתוקפו היה מאוקטובר 1981 ועד לפרסום התקן החדש מ-1997 - היה אפשר להבין מהתיאור של סוגי הזכוכיות שבתקן, כי זכוכית מחוסמת המכונה זכוכית בטיחות - לא עומדת בהולם, ומכאן היה צריך להסיק כי היא לא מתאימה לשימוש כמעקה, אך הוראה זו והגדרה זו שונו כאמור בגיליון תיקון שנכנס לתוקף בשנת 2010].
ראה לקריאה נוספת הספר "סוגיות בליקויי תכנון ובניה" מאת ד"ר אברהם בן-עזרא, בהוצאת "בורסי" 2013 עמ' 605.
מורה נבוכים המומחה צריך להבין כי מה שברור בהנדסה אזרחית ובאדריכלות - לא בהכרח חד-משמעי בתחום המשפט ואין דינה של אי וודאות הנדסית לאי וודאות משפטית, למרות זהות הביטוי.
בית המשפט מצפה מהמומחה כי הוא יתרום דבר מה מהידע המקצועי שלו, ולא ישמש כלי תרגומי מן החקיקה אל בית המשפט: זאת בית המשפט יודע לעשות ללא סיוע שבמומחיות. המומחה צריך להתייחס לליקויים ולאי ההתאמות גם כאשר אין אי התאמה לתקן, לתקנת בניה כלשהי ולמפרט. המומחה צריך לדעת כי העולם המשפטי מורכב, וכי ייתכנו החלטות ופסקי דין המאמצים גישה שונה מהגישה המצומצמת של הפיכת המומחיות למחשב המאתר חוקים ותקנות.
כשמתקבל אצל המומחה מינוי מטעם בית המשפט - הוא אומנם יכול לקרוא את המחשבות של השופט ולהיות קשוב לאמירות בדבר קיצור ההליך השיפוטי, אמירות הנובעות ממצוקת זמן בה נתון בית המשפט, אך הוא חייב להיות קשוב יותר למקצוע שלו, למומחיותו, לידיעותיו ההנדסיות והתכנוניות ולשיקול דעתו, במצב בו הוא נטול פניות ופתוח לשמוע טענות; בסופו של יום, גם בית המשפט מתבטא כך ומעריך יותר מומחים שאינם רק מעבירי מידע משפטי הידוע לשופטים ממילא.
