|
תאריך:
|
17/09/2013
|
|
|
עודכן:
|
17/09/2013
|
|
1 |
|
|
לפי בית המשפט אין בית המשפט זקוק לכל בקרה חיצונית לו אלא בית המשפט מפקח היטב על עצמו. אחת מדרכי הבקרה היא מנגנון פסילת שופט. סעיף 77א' לחוק בתי המשפט – עילות לפסלות שופט:
שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול משפט.
יש לשופט עניין או כספי או אישי בהליך או בתוצאותיו או בנפשות הפועלות בבעל הדין או במיצגו.
אם השופט היה קודם מעורב בעניין אם ישירות או בדרך של קירבה משפחתית של מי מהנפשות הפועלות לעניין הנדון. על פי תיקונים מהשנים 2002 ו 2004 בהתקים עילות אלו ואם היה מעורב בטרם מינויו לשופט, עליו לפסול את עצמו. ישנם תיקונים לסעיף - הסתייגות אם יש דחיפות יתרה, אם העברה לשופט אחר לא תשנה את המצב בטלים האיסורים.
כל אלו הם מצבים אוביקטיביים אותם אשר לכאורה אין בעיה מיוחדת להוכיח אם כי שופטים הסתירו גם נסיבות אלו.
גם התנהגות פסולה של שופט בתהליך ניהול המשפט מהוה עילה לפסילתו.
גיבוש דעה לפני תום ההליכים. דעה מוקדמת אם הוא מביע דעתו על מהימנות בעל הדין בשלב מוקדם של הדיון בזאת מירב האפשרות למשוא פנים. גם אם השופט בטוח ביכולתו להתעלם מהראיות שראה ושמע מהתרשמותו השלילית מאמינות. הרי כבר הביע דעה שלילית על מהימנותו
קבלת ראיה על התנהגות שלילית קודמת גם אם דומה ועוד יותר אם פלילית של הנאשם כקבילה לפני הרשעתו. החריג לכלל זה סעיף 163 אם הנאשם מספר ומביא עדים לאופיו הטוב באם זה ענייני להאשמה
מעורבות יתר בהבאת ראיות התבטאויות שיפוטית בשלב מוקדם יחסית, מבלי שנשמעו כל עדי תביעה וסנגוריה.
לקיחת חלק בענייינו של אחד הצדדים ובזאת השופט הופך לפרקליטו של צד במקום לדון בטענות.
חוסר סבלנות וסובלנות. גילוי עוינות ואיבה חוסר ריסון בהערות ומגערות מיותרות. השתלחות אישית בבעלי דין ובבאי כוחם. השמעת הערות פסולות, לשון בוטה ביזוי והשפלה של בעל הדין או עורך דינו ובמיוחד פגיעה הנאשמים ו/או הנתבעים ובסנגורגורים שתוצאתה היא אך ורק יצירת אווירה עויינת, והרגשת אי צדק. אם כי הסייג: לא כל הערה או גערה הן עילה לפסילה.
שלילת הזכויות הדיוניות במשפט..
את אלו וכתוצאה את האפשרות הממשית למשוא פנים יש להוכיח. הדרך היחידה להוכיח זאת היא במידה ואלו ישתקפו בפרוטוקול. כיון שעל הפרוטוקול אחראי לא אחר מאשר השופט עצמו התבטאותו כלפי בעלי הדין לעולם אינם משתקפים בפרוטוקול הרי אף שופט לא יגלה את פשיעתו הוא.
התנהגות שופטים בפועל: באשר לדעה קדומה, דעתם של שופטים בדרך כלל קבועה מראש. אם מדובר במשפט פלילי דעתם של שופטים בכמעט כל המקרים הינה לצד המדינה לצד התביעה עוד לפני ששמענ עדות כלשהי. שופטים לא רק שאינם שומרים על לשון מרוסנת אלא שהם מרבים לפגוע בכבודם של הצדדים והפרקליטים במיוחד. שופטים במקום להתיחס לאישום בלבד, רומסים את כבודם וחומסים את זכויותיהם של בעלי הדין. בבוטות לא ניתנת אפשרות הוגנת להציג את טיעוניהם, ובמשפט פלילי שופטים לא חדלים מלהפריע בדרכים שונות בגסות רוח בצרחות בעיותי פנים אל המעיד בשעת עדדותו – כדי להראות עוינות ולהוציא מריכוז את מי שלא חפצים ביקרו, ואף להפסיק עדותם של נאשמים. לכל אלו כמובן שאינם נותניםביטוי בפרוטוקול. את הפרעותיהם והתפרצויותיהם בשאלות אינם רושמים אלא רק את מעננ בעל הדין. עקב כך עדותו נראית מבולבלת עם אמירות לא עניניות. גם הפסקת העדות אינה מתבטאת בפרוטוקול, נהפוך הוא הם מומחים לעריכה מחודשת כך שיראה כאילו סיים כל דבריו. ההתנהגות החמורה מכל כדבר שבשגרה הא זיוף תוכן הפרוטוקולים לשם הטית משפט, כ |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
חיפוי |
|
|
|
|
|
השופטים קובעים דיעה בחמש הדקות הראשונות לדיון
בעצם אולי עוד לפני הדיון.
כל ההתדיינות בעצם מיותרת.
הם יגנו על עצמם, על המדינה ועל כל מה שזז חוץ מהאזרח שמתמימות מחפש לקבל שם צדק.
מנסיוני.
מרק בריל.
|
|
כתובת IP: |
109.160.150.244 |
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
מרק בריל |
|
|
2 |
|
|
ההתנהגות החמורה מכל כדבר שבשגרה הא זיוף תוכן הפרוטוקולים לשם הטית משפט, כך שהעדויות תראנה כמתאימות לפסיקה שהם חפצים בה.
אופן פסילת שופט: בערכאה בה מוגשת הבקשה השופט הנילון אותו מבקשים לפסול, הוא אשר מכריע בה. כלומר, השופט אותו מבקשים לפסול עקב התנהגותו הפסולה שופט את עצמו. ערעור על החלטת אי הפסילה צריך להגיש אך ורק לבית המשפט עליון וזאת בתשלום – על המרגיש נפגע משופט לשלם על כך, בנוסף באי קבלת הערעור תתכן גם הטלת קנס – כתאות הקנסות של בית המשפט. שם תגובת השופט מתבקשת לעיתים רחוקות וגם כאשר היא מתבקשת היא איננה מועברת לעיון הצד המערער. כל ערעורי הפסילה על שופטים נדונים אך ורק על ידי נשיא בית המשפט העליון ובכך קובעת השקפת עולמו/ה. תוכן הדיון בבקשות לפסילת שופט מוסתר מעיני המבקש. לא מתקימת חקירת התנהגותו של שופט אלא מסתמכים רק על הפרוטוקול. קיימת נציבות תלונות הציבור על שופטים שתפקידה לחקור, אך תלונה לנציבות אינה קשורה לפסילת שופט מה עוד שמי שהגיש בקשה לפסילת שופט, הנציבות אינה מטפלת בו כיון שבקשה לפסילה היא בסמכות אחרת. זאת ועוד הנציבות אמנתם לפי החוק מורשית לחקור בכל דרך אך היא כפופה להנהלת בית המשפטי הכפופה לנשיאות בית המשפט העליון הקובעת את דרכי פעולתה והתוצאה היא אי חקירה.
עקרונית המערכת אינה אוהבת פסילות רבות שפוגעות באמינות וביציבות. לפי בית המשפט בין יולי 2003 ליולי 2008 הוגשו בתחום האזרחי לבית המשפט העליון 413 ערעורים על בקשות פסלות., 24 התקבלו ו 321 נידחו ו-48 נמחקו. בתיקים פלילים נםתחו 398 תיקים, התקבלו 30 ערעורים, נידחו 336. בית המשפט מגן על כבודו ועל כוחו על חשבון זכויות היסוד של הציבור, עליו מפעיל בית המשפט איומים וכוח. לפי דעת נשיאי בית המשפט העליון, אהרון ברק ודורית ביניש "הדמוקרטים", שבסמכות כל אחד בעת כהונתו לדון בבקשות ערעור לפסילת שופט או בכשרותו – החלטות השופטים לפסול או לא לפסול את עצמם הן במרבית המקרים נכונות.
אהרון ברק למד אמירה אותה לא הוא המציא שהשופט עצמו עומד למשפט למען התדמית יחס אמריה זו לעצמו: "בכל יום בו אני יושב על כס המשפט אני עומד למשפט" אך בכל הנוגע ללשמירה על התנהגות השופטים בפועל לא נהג כך הוא ביטל את תקנות האתיקה עליהם עמל השופט מאיר שמגר. אם נשיא בית המשפט העליון מבטל חשיבות אתיקה אזי מדוע ימשיכו ללמד זאת? כיום בבתי ספר למשפטים ובבתי משפט אין חינוך לאתיקה, לא במכון להשתלמות שופטים ולא בלשכת עורכי הדין. על פי החוק "שופט שמאיים על נאשם שאם לא יודה יישא בתוצאות, לוקה במשוא פנים ויש לפסול אותו לפי חוק בתי המשפט. שופט איים על נאשם בהטלת הוצאות אם לא יודה. הנאשם דרש ממנו לפסול עצמו ולאחר שבקשתו נדחתה עירער לנשיא ביהמ"ש העליון אהרון ברק. ברק קבע שהערת השופט לא מקימה עילת פסלות. הערעור נדחה. במקרה קודם איים השופט שאם הנאשם לא יודה יחמיר בדינו. אלא שבאותו המקרה הנשיא זוסמן פסל את השופט. ללא ספק ששופט שמאיים על נאשם שאם לא יודה יישא בתוצאות, לוקה במשוא פנים ויש לפסול אותו לפי חוק בתי המשפט". |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
חיפוי |
|
|
3 |
|
|
אהרון ברק גם קבע שמי שמבקש פסילת שופט עליו להוכיח כי השופט הנידון לא יפסול את עצמו שהיא מסימה בלתי אפשרית. לפי בייניש: בקשה לפסילת שופט, יש בה משום פקפוק ביסוד האובייקטיביות השיפוטית לכן אין להגיש בקשה זו כדבר של מה בכך ... כך בקשה לשמור על התדמית של השופט האובייקטיבי המודע לטוהר תפקידו ששופטי ישראל הם ברמה מקצועית ואתית גבוהה ביותר וששופטים אכן נענים לציפיות להתנהגות מקצועית ומוסרית. דורית בייניש המשיכה את מסורת אהרון ברק למנוע פסילת שופטים היא חיזקה את החומה הבצורה סביב שופטים, למניעת אפשרות להביע ביקורת נגדם במהלך משפט ולא בחלה באיומים על עורכי דין. באותה הדרך בה מנעה מנציב תלונות הציבור על שופטים מלבצע את תפקידו כיאות. זוהי הדרך בה בית המשפט מבקר את עצמו. כלומר בית המשפט עושה הכל כדי להתעלם מהבעיות בו. הציבור הינו עד וגם קורבן להתנהגות השופטים על כן לא ניתן עד בלי די להונות אותו. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
חיפוי |
|
|
|
|
|
ביצע עבודות שירות.
אבל לשופטת בכירה ה"זכות"
לשנות פרוטוקולים כראות עיניה.
מה חמור יותר?
מדוע היא לא נכנסת לחצי שנה?
מרק.
|
|
כתובת IP: |
109.160.150.244 |
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
מרק בריל |
|
|
4 |
|
|
|
|
5 |
|
|
|
|
|
|
|
האמת בשטח אפילו עגומה יותר.
אבל בשביל זה צריך גם כשר הבנה.
מרק.
|
|
כתובת IP: |
109.160.150.244 |
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
מרק |
|
|
6 |
|
|
"תיקון לחוק המסתננים , דינו החזרת הפשע לרחובות ובגדול " , מכריז בכותרת מאמרו , אדון בריל , מבלי להיות בקי בפרטי החוק ובהחלטת בג"צ. פסילת החוק ע"י בג"צ , נבעה רק מהסמכות שהעניק החוק לכלוא לשלוש שנים (!) אנשים ללא משפט , או דיון כולשהו בפני שופט , וזאת עפ"י החלטה של פקיד ברשות המבצעת (משרד הפנים). אין כל קשר בין משך הכליאה ( שיוקטן משמעותית כנראה בתיקון שיבוא בעקבות פסיקת בג"צ), ובין "הפשע ברחובות" , באשר 60000 הפליטים\מהגרים\זרים\שוהים בלתי חוקים\מסתננים , שמרוכזים בדרום ת"א , לא נעצרו בכלל עפ"י חוק זה , אלא 1800 בלבד , ובעקבות הגדר עם מצרים ומדיניות תקיפה של צה"ל בעקבות המצב הביטחוני , אין סיכוי שאף מסתנן נוסף יגיע לישראל. כדי לעכב\לכלוא מסתננים בטרם גירושם (ולזה נועדה הסמכות בחוק), אין צורך בהסמכת פקיד משרד הפנים לכליאת האנשים לשלוש שנים (!), ורק לזה התייחס בג"צ , באשר סמכות הזויה כזו ממילא לא היא שמונעת כניסת מסתננים נוספים ולא פותרת את הריכוז המסוכן שלהם בדרום ת"א. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שלמה המגיב |
|
|
7 |
|
|
ולחץ של נשות בכירים בשלטון, שנוטות חסד לאפריקנים מסיגי גבול אלה, מבלי שיעניין אותן איזה הרס וחורבן נגרם למדינה בגללם. ולמעשה, לנשים אלה (אשת הרמטכ"ל, אשת אולמרט, אשת אלון ליאל, אשת אלון ניצן, גרושת גדעון סער ועוד ועוד) ישנה אותה אג'נדה של שופטינו היקרים, ואין זו מלאכה מסובכת עבורן להטיל את השפעתן עליהם. וזו התוצאה ככותרת של מרק בריל: "בג"צ שוב יורה לנו ברגל". |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
מהשפעה רבה |
|
|
עמוס אריכא
בג"ץ פעל הפעם להפליא בשיא כוחו המוסרי וכמנתח עיניים ניסה לסלק מעיניו הסומות של נתניהו את הירוד שהפך אותו לבן כלאיים שבין ליצן טראגי לבין יצור מיתולוגי מפלצתי המתקיים על זלילת בשר מנתחי גופו, והוא מתנהל כסומא-שרואה ואינו רואה
|
|
|
|
|
|
אפרים הלפרין
השאלה איננה המסתננים הכלואים, אלא אלה שעדיין לא הגיעו, ובעיקר על בסיס זה תיבחן החלטת בית המשפט
|
|
|
|
|
|
איציק וולף
שר הפנים אמר כי מדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה שמספר המסתננים הלא חוקיים ישוב לצמוח מייד לאחר סוכות ייבחן הליך חקיקה 'עוקף בג"ץ'
|
|
|
|
|
|
איתמר לוין
סער: נבחן הסדר חקיקתי חלופי אריאל: בג"ץ כובל את ידי הממשלה במאבק על שמירת הזהות היהודית יחימוביץ': יש לטפל בבעיית המעמד החוקי של המהגרים שקד: לרסן את בית המשפט
|
|
|
|
|
|
איתמר לוין
ההרכב שפסל את כליאת המסתננים למשך שלוש שנים מלמד, שאין זו החלטה אקטיביסטית אלא הכרעה עניינית. בית המשפט העליון נותן לממשלה ולכנסת סט של כלים להתמודדות מול המסתננים שכבר יושבים בארץ, וכעת צריך לראות האם הן ירימו את הכפפה
|
|
|