המסורת של שחרור מחבלים ערבים שרצחו או תכננו ועמדו לבצע פיגועי רצח של יהודים, בעבור גופות של חיילים נרצחים - האופנה הזו צריכה לכלות מן העולם. אין לאפשר לשרצים הללו לבצע את מעשיהם המתועבים והמזעזעים, ובתמורה - לאפשר להם לחיות בתנאי הילטון בבתי הסוהר שלנו, תוך כדי לימודים והשגת תואר אקדמי, עד שחרורם באמצעות סחיטה. כפי שתכנן וביצע הערבי המתועב אמש.
מדוע שנהיה כה רכי לב ורחמנים מול שונאינו ומרצחינו? כדאי שניזכר בימי שלוט האנגלים בפלשתינה א"י, שהיו תולים יהודים שהתגלה בכיסם רימון או כלי נשק. והם לא רצחו כלל, רק נשאו תחמושת... כמעט כל שמות הרחובות ברמת אביב ג' נקראים על שמות עולי הגרדום הקדושים שלנו: שלמה בן יוסף, משה ברזאני, פיינשטיין, אלקחי ועוד. מה שהיה נהוג וטוב לממלכה הבריטית התרבותית והמזהירה, ראוי גם לנו, שהיינו פעם תחת שלטונה, וניכסנו הרבה מחוקיה לספר החוקים שלנו.
אך בל נשכח את מי שידו הייתה גם היא במעל: מי שהעסיק שוהה בלתי חוקי, ובכך סיכן את ביטחון אזרחי ישראל - ולמעשה - מסייע לעבירות הפיגועים. לכן גם עליו שומה שיושת עונש כזה שירתיע את כל רודפי הבצע מהעסקת השב"חים. לא יתכן שבגלל שכר זול יותר שהמעסיקים משלמים לשוהים בלתי חוקיים - יעבור הדבר בשקט ללא תגובת השלטון. כי זה מה שמתרחש באילת ובמקומות רבים בארץ, בהם ממלאים את משרות עובדי הנקיון והחדרנים
עובדים זרים שהם מאריתריאה ומניגריה, בקיצור - שוהים בלתי חוקיים.
מדוע הממשלה לא שמה קץ לזה ע"י אכיפת חוקיה? מדוע פסק דין הבג"ץ עליו הוחלט השבוע ולפיו אין לאסור שב"חים במתקן כליאה לשלוש שנים - מדוע שזה יהפוך אותם אוטומטית לחפשיים להסתובב ברחבי ישראל, להתנחל בכל שכונות דרום תל אביב למשל, בערד ובאילת ולהפוך את חיי אזרחינו לרדופי פחדים לחייהם? מדוע ארה"ב יכולה לירות בכל מסתנן העובר את גבולה מכיוון דרום, ומגורשים מיד, ולא מתעסקת בזוטות ממין זה? מדוע אנו מספקים את כל הזכויות האזרחיות - טיפול רפואי, מזון, מגורים, ובמקרה הפחות נעים - מגורים במיתקן כליאה? האם לא הגיע הזמן לרענן את החשיבה? ושאלה נוספת לאור "התיידדות" הערבי עם החייל הישראלי: לחשוב היטב עם מי אפשר להתיידד, ולמי להאמין?...שאלה המכוונת לא רק לפרטיים אלא בכלל - גם לתשומת לב מערכת השלטון.
הגיע הזמן לקחת את חיינו ברצינות. ראשית, "כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם מלא". ושנית, "עניי עירך קודמים".לכך דרושה ממשלה עם כוח החלטה וביצוע. ומהר.