לפעמים אני נקרע משנתי ומושלך לתוך חלום אימים, המצייר לפני סיטואציה של עם שלם היוצא בהדרגה מדעתו, והוא עוד נקרא כמנהג נקוט בימים אלה, נורמטיבי. מכבר אנחנו לא כאלה. מזמן הפכנו לעם חולה-נפש מונהג בידי מעוותים החרדים איש לערוגתו הזעירה, איש לנפשו ולביתו, ואין טוב ממדגימו ומגלמו של מצב מעורער-נפש זה מאשר ראש ממשלת ישראל,
בנימין נתניהו.
דמים שוטפים אצלנו ברחובות. דמי נערים. לובשי מדים של צה"ל הנטבחים בידי הפלשתינים, אותם אלה "חברינו" ל"שיחות שלום" שאין מעורפלות מהן ומחר- מחרתיים - בעוד אנחנו סופדים לנערינו החללים, באישון לילה, מחמת כלימה, ישוחררו מבתי הכלא שלנו עשרות רוצחי יהודים בארץ-ישראל, שממשלת ישראל עושה כל שבכוחה, מתוך רוח עיוועים, לחזק את המעמד הבינלאומי של רוצחים נקלים אלה כ"לוחמי חירות".
זה גם חלק ממחיר הלחץ של המכבש שמפעיל
ג'ון קרי, המדינה האמריקנית, על ממשלת ישראל לנהוג על-פי מצוות הבית הלבן, שכוחו נדמה כתש או מתמעט עד להדאיג, ואנחנו נתבעים שוב ושוב לזירת הבקשיש, השוחד בן צילו של השטן המכשיל, פעם ועוד. עד כמה נעשית מלאכתו של קרי קלה כשעליו להתמודד מול ראש
ממשלה המעורר לעתים רושם שהוא עשוי כחומר ביד היוצר. קרי - קרי - יודע איך ללפות היטב בכפו את נתניהו איש הקול העבה, ולהדק את אצבעותיו עד שמגרונו של הרה"מ יוצאת צווחה דקה כשל שכוי בינה שגרונו נשחט וכל יכולתו להבחין כנאמר בין יום לבין לילה: "בָּרוּךְ אֲשֶׁר נָתַן לַשֶּׂכְוִי בִינָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה" (ברכות ס:, ברכות השחר)", והוא. נתניהו, מקרקר בחשאי ועונה אמן אחר כל דרישה הזויה של המזכיר האמריקני..
כמעט רק זה - ולא יותר? ואילו אצלנו מיד קופצים כבעלי תבונה של שכווי בינה, מומחי ערך הנדל"ן וכמבקשי נקמה הם תובעים בחרונם נקמה נדל"נית. צאו ושמעו אותם ראשי עיריות ומועצות נתעבים, שמבקשים להוסיף כנקמה על רצח נערינו עוד מאות דירות במקומות שנויים במחלוקת. כמותם גם אחיהם "החלוצים בשם האל שבשמיים", אלה המתנחלים מתוקי-השפתיים, התובעים מיד להעלות את ערך הנדל"ן "שלנו", באמצעות תוספת מיידית (!) של מעוז חדש, או מאחז שמכבר יש צורך להלבינו.
והתשובה האמיתית היא לפחות לנסות להחזיר טיפה אחת של שפיות לתוך הקדרה בה כולנו מתייבשים ומאבדים שארית בינתנו, ונסחפים לבלתי-ידוע. אל תשחררו יותר רוצחים. לא עוד. לא על-רקע נערינו המתים. ידעו הפלשתינים כי ערך חיי הבנים עולה אצלנו על כל ערך מקודש אחר ורוצחים מטעמם יימקו כל חייהם בכלא ישראלי.
זו התגובה הלאומית הנכונה ואין אחרת.
אולי יהיה זה צעד ראשון לבלום את הטירוף הלאומי - והממשלתי. לא עוד בקשישים. מי שרוצה בשלום אמת ימתין עד שישיג את פירותיו בקצה המסלול האכזרי.
וכך כתב ח.נ. ביאליק, נסיך משוררינו ב"על השחיטה":
"וְאִם יֶשׁ-צֶדֶק - יוֹפַע מִיָּד! אַךְ אִם-אַחֲרֵי הִשָּׁמְדִי מִתַּחַת רָקִיעַ הַצֶּדֶק יוֹפִיעַ - יְמֻגַּר-נָא כִסְאוֹ לָעַד! וּבְרֶשַׁע עוֹלָמִים שָׁמַיִם יִמָּקּוּ; אַף-אַתֶּם לְכוּ, זֵדִים, בַּחֲמַסְכֶם זֶה וּבְדִמְכֶם חֲיוּ וְהִנָּקוּ."