שני חיילי צה"ל נהרגו השבוע מידיהם של נתיניו של אבו מאזן, ה"מתון" ו"שוחר השלום": בכפר בית אמין שבשומרון נפל סמל תומר חזן מידיו של חברו לעבודה במסעדה בבת-ים. בחברון נפל סמ"ר גבריאל (גל) קובי מכדור שירה בו צלף ערבי. כל זה, במקביל לשיחות "השלום" המתנהלות במחשכים בין
ציפי לבני לבין נתינים אחרים של אבו מאזן, מכחיש השואה. צעדים בוני אמון מטעם ישראל נענים בצעדים בוני אסון מטעם האויב. הדדיות: יתנו - יקבלו! הם נותנים אש ואנו נותנים קורבנות, וכך מועלים קורבנות "השלום" על מזבח "השלום", לחרפת מדינת ישראל.
בפעולה מהירה איתרו כוחות הביטחון את הרוצח מבית אמין, לכדו אותו והובילו אותו לחקירה ולכלא. לשם מה? האיש נימק את מעשהו ברצונו לסחור בגופת החייל ולשחרר את אחיו הרוצח הכלוא כבר עשר שנים. לא הייתה לו סבלנות להמתין עד שהאח ישוחרר כמחווה ישראלית לרגל חג הקורבן היהודי, או כאתנן ישראלי לרגל אירוע אחר כלשהו במסגרת הישראבלוף הקרוי תהליך "השלום". ואולי סתם נמאס לו מן החום במטבח המסעדה בבת-ים והוא בחר לטבוח יהודי ולנוח בבית ההבראה הקרוי "כלא" ישראלי, שם יוכל להשלים את לימודיו האקדמיים עד שישוחרר כמחווה לפריץ מרמאללה.
במאמצים יקרים ומסוכנים מנסים כוחות הביטחון לאתר את הרוצח מחברון. לשם מה? כדי לשחררו בהזדמנות הקרובה שבה ידרשו
ג'ון קרי מוושינגטון (איפה יונתן
פולארד?) ו/או קתרין אשטון מלונדון (בירתם של כובשי צפון אירלנד, סקוטלנד, ויילס, גיברלטר ואיי פוקלנד - די לכיבוש!) לשלם עוד אתנן תמורת נכונותו של אבו מאזן לשלוח את אנשיו לשיחות המתן ומתן עם לבני?
נשאלת השאלה: מדוע לסכן את חייהם של חיילים, שוטרים וסוכני שב"כ כדי ללכוד רוצחים ערביים, אשר ממילא ישוחררו באמצעות הדלת המסתובבת הישראלית ומדיניות האיפה ואיפה של צרת המשפטים: רוצחים ערביים הם מעל החוק, רוצחים יהודיים מרצים את עונשם בהתאם לחוק. ולצחוק הזה משלטון החוק קוראים שוויון בפני החוק, והיועץ המשפטי ל
ממשלה - ישן!
למעשה, אין טעם לצוד רוצחים. למעשה, ככל שיוקדם שחרורם של רוצחים שכבר נתפסו, כן ייטב: מערכת המשפט בישראל לא תתבזה בתהליך משפטי שסופו ביזיון בית המשפט - תחת שרביטה של צרת המשפטים - ושחרור הרוצחים המורשעים; שירות בתי הסוהר יחסוך כסף רב שהיה מוקדש למתן תנאי הנופש ולמימון ההשכלה האקדמית של גיבוריהם של "השותפים" לתהליך "השלום". אם ישראל רוצה להוכיח את רצינות כוונותיה בתהליך "השלום", מן הראוי שלא תמתין עד לתכתיב מרמאללה, בגיבוים של ג'ון קרי וקתרין אשטון, ותעשה את המחווה ביוזמתה, כגילוי של רצון טוב למען "השלום": ישוחררו כל הרוצחים הערבים לאלתר!
ועוד שלוש הערות: א. התקשורת והשמאל מוטרדים מאוד מכך ששותפם ל"שלום" ואיש מאנשיו אינו מגנה את הרציחות. אין צורך בגינוי מפי מי שמאדיר את שמם של הרוצחים וקורא כיכרות על שמם, ובכך מודיע לעולם כולו שאין משמעות לגינוי שאולי ייצא מפיו, אולי גם זה תמורת אתנן ישראלי כלשהו: רוצחים תמורת גינוי.
ב. התקשורת עוסקת בשהותו של הרוצח מבית אמין בארץ, בבת ים, ובחוקיותה. הבורות חוגגת: שהייתו בארץ ישראל חוקית, במקום מגוריו בשומרון, חבל ארץ בארץ ישראל. שהייתו בבת ים ועבודתו בה אינן חוקיות.
ג. ראש הממשלה נתניהו הורה לאכלס את בית המכפלה בחברון. שבענו מהכרזות ומאי-ביצוע. עדיף ביצוע ללא הכרזות. וכן, התיישבות אסור שתהיה פעולת תגמול על התקפה ערבית, אלא מעשה ציוני רצוף ומתמשך. מנקודת ראות זו, דווקא העיתוי הנוכחי - אחרי הרצח בחברון - אינו מתאים להרחבת היישוב, שצריכה להיעשות בכל עת, ברציפות, וללא קשר למעללי האויב.
