על איזה מועמדים מדובר ? אחת התופעות החמורות כיום בארץ הינה ריבוי מועמדים לרשויות המקומיות הנושאים על גבם "קופה של שרצים"הן ב"תיקים" מן העבר, הן בכתבי אישום מן ההווה והן בחשדות חמורים הנחקרים לאלתר. (מאמר דומה לנוכחי, פרסמתי ב
מעריב לפני 20 שנה, וכלום לא השתנה מאז מלבד שאז דובר על 13 ראשי עיריות ומועצות מקומיות "נגועים" המבקשים להיבחר שוב, כיום המספר גדול פי 3 !!!).
המועמדים המושחתים כנראה מניחים, שאם לא ירוצו בבחירות, תהיה זאת כאילו הודאה באשמה, ויש ביניהם החושבים כנראה שאם יזכו שוב בכסאם (במועצה או בעירייה) הדבר ישכנע את המשטרה או את הפרקליטות להניח להם (ולחטאיהם) לנפשם.העבריינים בפועל ובכוח,"מסבירים" כמעט תמיד שכוחות פוליטיים אופוזיציוניים סתם מעלילים עליהם...הם מנהלים קמפיין אגרסיבי המתאפיין בדרך-כלל או בתמימות-מעושה,או בתחמנות ,בחוצפה ובעזות מצח,תכונות שמשפיעות כנראה על בוחרים רבים ביישוביהם, ואלו מודיעים אפילו בגלוי כי יצביעו עבורם.
מי הם אותם הבוחרים במושחתים מי הם אלו המסוגלים להצביע לשליח ציבור מושחת? יש לזהות פה 4 קטגוריות עיקריות:
"המקורבים"- אלו שקשורים למועמד פוליטית/ מפלגתית או עדתית, או כלכלית ואשר נהנו (ונהנים) חומרית מתפקודו הנוכחי , ויש כאלה שהובטח להם "משהו" לעתיד - ואלו הם הגרועים ביותר.
"יפי הנפש"- האומרים עד שהאיש לא הורשע הוא זכאי,ואם הוא "מעד" הרי זה יכול לקרות לכל אחד, ואם הוא ישב בבית-סוהר, אז זה "בסדר"כי הוא "שילם את חובו לחברה" ו"מגיע לו לפתוח דף חדש", ובכלל הוא בחור טוב שלא לקח כסף לכיסו... (וזה נכון כי ברוב המקרים הכסף זורם לכיסי מקורבים אשר דואגים לו בתמיכה סיבובית..).
"הסחבקים"- הם החברה שיגידו לך בקריצה: אז מה אם הוא"קצת"גנב ? כולם גנבים (תגיד,אתה לא גנבת אף פעם מגבת במלון?) או: הוא גבר על הכיפק- נתן המון כסף לקבוצת הכדורגל שלנו והעלה אותה ליגה...רק אתמול עשה מדרכה לפני הבית של אמא שלי...תמיד בא לכל משחקי הכדורסל--"בן אדם גדול" למרות מה שאומרים עליו..אבל אין "שחיתות קטנה", כמו שאין דבר כמו "קצת בהריון"...
"האדישים"- האומרים: מה יש? הוא לא עובד בסדר? העיקר שהעיר נקיה ואין בעיות אז למה להחליף? מי יודע אם לא נקבל משהו יותר גרוע...אז אולי הוא "דופק" קצת את הסוחרים, ואולי הוא לוקח קצת לכיס, אבל לי זה לא מפריע כל זמן שהכול כאן שקט.
אמות מידה מוסריות של שליח ציבור אני לא יודע אם כל אותם "מקורבים", "יפי הנפש", ה"סחבקים" וה"אדישים" מבינים שבהצבעתם למועמד המפוקפק שלהם הם למעשה מסייעים לדבר עבירה. במשטר דמוקרטי מבחינים משפטית ומוסרית לגבי אמות המידה הנדרשות מאיש ציבור לבין אלו הנדרשות מאדם מן-השורה ועל כך עמד בשעתו היועץ המשפטי חריש, בתשובותיו לגבי נושא חטאיהם של השרים דרעי ופנחסי ואילו היועץ המשפטי מזוז קבע בשעתו שהשחיתות המוניציפאלית עולה פי כמה וכמה בכמותה וחומרתה על השחיתות הממשלתית.
נושא משרה ציבורית חייב להיות נקי מכל רבב ואם דבק בו צל של חשד,-עליו להשעות עצמו מיידית עד שיובהר הדבר. (ולאחרונה תמך בכך הרכב מורחב של בית המשפט העליון). למרות זאת, אנו מוצאים שציבור בוחרים הגון וישר מוצא עצמו מתוסכל מחוסר היכולת לשכנע ולהעביר מסר לבוחרים תומכי המועמד ה"חשוד" שעליהם לפעול למען מינהל תקין, לדמוקרטיה במיטבה ולהימנע מלתת למושחתים בכוח או בפועל להתיישב על כסא השלטון בעירם. חשוב מאד שגם התקשורת תתגייס למשימה של החינוך לדמוקרטיה נקייה ולא, הכינוי: "רפובליקת בננות" ממש יתאים לנו.
לסיכום, לכל מי שאכפת שבמדינת ישראל תשרור דמוקרטיה נקיה ואמיתית, ללא שחיתות וללא פרוטקציוניזם- -חייב לתת יד לטיפול ברעה-חולה זו על-ידי יציאה בפומבי נגד הצבעה למועמד אשר צל של שחיתות מרחף מעליו גם בטרם הורשע בדין, ובו-זמנית לתת תמיכה אקטיבית במועמד ישר והגון. אסור לנו שגורלנו הניהולי והפוליטי יקבע על-ידי תופעת ה"מצביעים במושחתים"!
