כאשר המצב הביטחוני שחור, הכול שחור, השכנים יורים עליך והורגים ופוצעים, הכלכלה מדשדשת, כולם מאשימים את כולם, יש הפגנות ברחובות, הלוחמים מרגישים נבגדים, זה היה מה ניתן היה להבין מפרי עטו של קוקו בקלווה אז לפני שנתיים כשהיה עיתונאי. הוא היה אז עיתונאי בכיר, כתב בעיתונים, הגיש מהדורות ויומנים בשיא הרייטינג, והוא לא חמל על הממלכה ועל ממשלתה, הוא הכניס להם חזוק ועוד חזוק, הוא שכנע את כולם שהכל הכל שחור משחור. ורבים אמרו שהוא מכין עצמו להשתלב בפוליטיקה, מנצל את הבמות של העיתונות החופשית לתועלתו הפרטית.
חלפו כמה חודשים והנה זה פלא האיש הקים מפלגה, ורץ לבחירות, הביקורת הקיצונית נגד הממשלה, ההבטחות שיחולל שינוי קיצוני, והכריזמה שלו הפכו אותו לסחורה מאד חמה בבחירות, כאשר את העדר הניסיון שלו ואת העדר הכישורים שלו הסתירו אנשיו היטב היטב בארון – והוא זכה להצלחה מסחררת בבחירות.
ואיזה תפקיד הוא קיבל? הוא נהיה כמובן שר הביטחון, על-מנת לפרוע את שטרות ההתחייבות עליהם חתם ערב הבחירות, וזאת על-אף ששירותו בצבא היה כעיתונאי ועל-אף שהיה חסר לחלוטין של השכלה צבאית/אקדמאית מוכרת.
וכמובן המצב הביטחוני המשיך להידרדר, לא היה ואין לקוקו שום סיכוי להתמודד עם האתגרים הנדרשים. כצפוי, תקציב הביטחון קוצץ, ולא היה די תחמושת, בתים נהרסו ולא היה כסף לבנות חדשים, ממצב לא סימפאטי אבל סביר, הידרדרה הממלכה עוד ועוד, בעיקר הידרדר אמון הציבור בפרנסי הממלכה, כי הנביא שבהם, האיש שהציבור האמין ברצונו ובכוונתו לשפר את המצב הביטחוני - התברר כנביא שווא, כנביא שקר.
וככל שהציבור הבין יותר ויותר מה קורה סביבו, השליך הציבור אל השר קוקו בקלווה עוד בליסטראות של מילים קשות, מילות בוז וביקורת, על חוסר ההישגים, על אי עמידה בהבטחות והתחייבויות, על צביעות ובלופים, על היותו המשענת האחרונה שקרסה, ומה שנותר כעת זה רק הייאוש.
מה היה עושה איש עם ראש על כתפיו? היה מכריז על מצב חירום, מעביר את המיטה שלו למשרד, מרתק את כל צמרת המשרד והצבא ללשכות, מבטל חופשות, מבטל את נסיעותיו הפרטיות והממלכתיות לחו"ל, ומשעבד עצמו לתקופת זמן מוקצבת מראש למטרות הביטחוניות, היה ומצליח טוב, לא מצליח מוסר את השרביט.
ומה עשה קוקו? רק חזר מחופשה פרטית בחו"ל והוא כבר נסע בתפקיד שלא לנושא ביטחוני, וכמו ילד בכיתה ג' הוא כתב למאמיניו ותומכיו, חיבור על המחסור בזמן, על המלחמה שהוא שרוי בה, בחיבור שלו הוא טוחן אותנו שוב ושוב עם המטרות שלא רק שלא השיג אלא ברוב חוכמתו הצליח גם להסיג לאחור, ואם קודם היה מצב קשב, הבחירות הפכו את המצב למדאיג, כמה חודשים לאחר הבחירות ניתן היה כבר להסיק על-פי מצב הדברים שראש ממשלת בּבּוּן מפגין חוסר אחריות קיצוני בכך שהוא מפקיר את הביטחון בידיו של קוקו.
בבּבּוּן אין אינטרנט ולכן אני לא יכול להציג לכם את החיבור, אך בישראל יש מקרה מאד דומה עם האוצר ולהלן החיבור של שר האוצר בישראל.
