מעל בימת האו"ם אמר ראש הממשלה כי ישראל לא תתיר לאירן להשיג נשק גרעיני.
אם יש דרך להוציא את האיסלאם השיעי מדעתו, לגרום לו להשתולל בחמת זעם ולהתפרע אפילו כנגד האינטרסים שלו, הרי זו האמירה דלעיל.
כדי להבין את גודל העלבון, את עוצמת הזעם, יש להבין כיצד רואה המוסלמי בכלל והשיעי-פרסי בפרט את היהודי. בקיצור נמרץ היהודי הוא טומאה. חבילה מזוקקת של טומאה. אם יהודי הלך בגשם, אסור לו בתכלית האיסור להיכנס בביתו או בחצרו של המוסלמי, פן יזהמו המים שנזלו על שולי שלמתו של היהודי את האדמה בנאג'ס, יסוד הטומאה היהודית, את הארץ הקדושה שעליה דורך המוסלמי. אין להעלות על הדעת מצב שבו היהודי, אותה חבילת טומאה ארורה בפי אלוהים ואדם, בנו של הקוף והחזיר גם יחד, מחזיק בשלח. שלא לדבר על מצב שבו הוא מאיים על מוסלמי בשלח, או פוגע במוסלמי בחרב, או אפילו במילים. יהודים מתוארים כחלשים, פחדנים, צמאי דם, תאבי בצע וכל שאר הדימויים השליליים של האנטישמיות.
מכל הבחינות המוסלמי עולה על היהודי - בגובה ביתו, בגודל רכבו, במעמדו משפטי, בזכותו להמיר דת (חד-כיוונית לטובת האיסלאם) ובמיוחד בדיני נפשות. יהודי ההורג מוסלמי דינו מוות, ומשפחתו תשלם כופר נפש למוסלמי. מוסלמי ההורג יהודי ללא משפט ישלם כופר, שהוא מחצית מן הכופר המקובל עבור מוסלמי. מן המאה התשיעית ואילך, נדרשו היהודים לענוד טלאי או סרט צהוב, לבדלם מן המוסלמים.
ככל שהצליחו היהודים לשרוד תחת האיסלאם שלפני השיעה, כך הורע מצבם עם עליית השושלת הספאווידית בתחילת המאה ה-16. הג'יזיה נתבעה בכוח מידי הנשיא היהודי בכל עיר, היהודים נותקו מקשריהם עם העולם, רוכזו בגיטאות, ואלה שהמירו דתם זכו בכל רכוש המשפחה. משפחתו של יהודי שהורשע בכל חטא, אמיתי או שקרי, נשאה בעונשו. בתי ספר יהודיים הותקפו תדיר, וקהילות שלמות אולצו להתאסלם.
רק במאה ה-20 זכו היהודים (ביחד עם הזורואסטרים והנוצרים) למעמד אזרחי, ולמרות זאת הוכו קשות בפוגרומים. עם המהפכה האיסלאמית של שנת 1979, הושבו מרבית המגבלות של השריעה על כנן.
היהודי הריבוני הוא בכור השטן והנה, היהודי הנבזי, החלש, הבזוי, בן הקוף והחזיר, שכל כולו טומאה, עומד בפני כל האומות ומצהיר כי לא ירשה לפרסי-מוסלמי אדון העולם לפתח, לבנות ולהתחמש בנשק זה או אחר. היעלה על הדעת עלבון גדול מזה?
בזה הכריז היהודי מלחמה על אירן, על השיעה, על האיסלאם, ונקה לא ינוקה.
סיפר לי יוסי דיין, יהודי נשוא פנים יליד בושהר, שביום שבו הוכרז על הקמתה של מדינת ישראל, בהיותו בן 12 שנים, יצאו המוני מוסלמים לרחובות וזעקו זעקות שבר: מה יהיה על האיסלאם? אנה אנו באים? אז, הוא לא הבין. כיום, נהיר לו כי האיסלאם מיסודו בנוי על ניכוס המורשת היהודית, על לקיחת מקומם בעולם כנושאי דבר אלוהים, ועל האמונה בדבר חבירתם של היהודים לשטן בשל התמורה לרעה במצבם. חזון העצמות היבשות של העם היהודי הוא הסיוט הנורא של האומה המוסלמית, שכן תחיית העם היהודי הוא הוכחה חותכת לשקריותו של הקוראן ולהפרכתו של מוחמד כנביא האחרון והגדול מכולם, המבטל כל מה שהיה לפניו. תקומת עם ישראל בארצו, בעיניהם של כל פוסקי ההלכה המוסלמית, היא למעשה החרבת האיסלאם, ולכן אין מעשה, אין אמצעי, ולו הנורא ביותר, שאינו כשר כדי להשמיד את בכור השטן, היהודי הריבוני.
ועוד אמר נציג העם היהודי לעולם בכלל ולאירן שיעית בפרט: אם ישראל תוכרח להיוותר לבדה, ישראל תעמוד לבדה.
יש רק מילה אחת שגויה במשפט הזה: "אם". אין אם. יש כאשר. ההיסטוריה ברורה. כשנאלץ עם ישראל לעמוד על נפשו, הוא עושה זאת לבדו. לנו אין ברירה אלא לסמוך על המנהיגות הנוכחית שתבחר את הזמן ואת האמצעים לעשות זאת באופן הנחוש ביותר, והזמן הולך ואוזל.
ועוד מילה לגבי הזמן. לפני 32 שנה הופצץ הכור העירקי אוסיראק והושמד. הכור הזה נועד מראש ליצור פלוטוניום היישר ממוטות של אורנים מועשר ממקור צרפתי. זו הייתה הדרך המהירה לפצצה. אירן למדה מן הניסיון, והחליטה ללכת בדרך הארוכה, מן העופרה הגולמית ועד לאורניום הבקיע, וממנו לפלוטוניום הצבאי. השלב הראשון והחשוב בתהליך הוקם בעיבורה של העיר איספהן, שכולה משמשת כיום מגן אנושי למפעל להפלרת האורניום. תהליך ההעשרה הכולל עשרות אלפי סרכזות נבנה לאיטו, תוך התגברות על כל המכשלות שהערימה ישראל על דרכו, תוך השקעת משאבים מעל ומעבר לכל דמיון (יש הערכה כי כלל ההפסדים מגיעים לכדי 900 מיליארד דולר). את כל ההשקעה הזו עומדת אירן להפסיד באירוע אחד, בבת-אחת, בפקודת ראש ממשלת-ישראל.
אולי כך תחדור להכרת העולם המוסלמי שישראל היא עובדה בלתי הפיכה.
אם יש אומה שהאיסלאם דרדר את נפשה לשאול תחתיות הרי זו פרס. לפני האיסלאם, היה השלטון הפרסי הנאור ביותר בעולם. הוא לא כפה על איש את דתו, לא כפה על עדה כלשהי את אמונותיו ונתן לכל עם ועדה חופש דתי מלא. בכל עימות שהיה בין הפרסים לממלכות אחרות, כולל הרומאים, זכו הפרסים לשיתוף פעולה נלהב של היהודים. למעשה, חלק גדול מן התרבות הפרסית שלפני האיסלאם משתמר במנהגים יהודיים באירן, כולל מוזיקה וחג האילנות. לפני השתלטות האיסלאם השיעי על אירן, הובילו הפרסים את העולם בהצלת כתבי-היד של כל מי שהיה לפניהם. כל הכתבים של יוון, רומא, הודו וחבש תורגמו לערבית בעיקר בידי סופרים יהודיים, 60 אלף ספר.
הדבר הטוב ביותר שיכול לקרות לאומה הפרסית היא השבתה למקורותיה הזורואסטרים והבהאים, ועקירת האיסלאם מתוכה.
זה גדול אפילו על ביבי נתניהו.
יי עוז לעמו יתן, יי יברך את עמו בשלום.
