רק הפרופסור לא שמע

איש המחתרת הפולנית הקצין וויטולד פילצקי התנדב לחדור למחנה אושוויץ כדי לרגל משם. הייתכן כי פרופ' באואר הנכבד לא שמע אודות בריחתו מאושוויץ כעבור שנתיים, בשנת 1943, של גיבור לאומי שכל ילד בפולין יודע אודותיו? בכותרת המשנה למאמר "הרדידות של מטס חיל האוויר מעל אושוויץ", שהתפרסם בעיתון הארץ דווקא ביום השנה ה-40 למלחמת יום כיפור, נכתב כי "פרופ' יהודה באואר חושב שמפקדי חיל האוויר מפגינים בורות, מסביר מדוע אי-אפשר היה להפציץ את אושוויץ עד יולי 44'", וזאת לטענתו בגלל העדר מודיעין. היות שברור כי לפרופ' אמריטוס אין כל צורך בסמלים, טקסים וחגים, והיות שברור מאופן כתיבתו כי אינו מבין דבר וחצי דבר בנפש האדם ובהבדל שבין זיכרון פרטי לציבורי, לא אטרח להתייחס לטענותיו נגד הטקס הסמלי של המטס, מה גם שהינו בחזקת עניין גמור וחלוט לפני כעשור שנים. אך באשר לטענות מופרכות הקשורות לתחום התמחותו, שעיקרן "זיכוי" של בעלות הברית על אזלת ידן, ושהציבור עלול לקבל כחוות דעת של "עד מומחה", יש צורך, ואולי כורח, לצאת חוצץ. במאמרו טוען הפרופסור כי לפני דוח ווצלר-ורבה (שהתפרסם רק בקיץ 1944) לא ניתן היה להפציץ את המחנה, הואיל וגופי המודיעין של בעלות הברית לא ידעו, לכאורה, על הקורה בו. האומנם? האמת היא שבידי בעלות הברית היו שפע של דוחות אמינים על ההשמדה המתרחשת באושוויץ ממגוון מקורות. כל אידיוט בכפר הפולני אושווינצ'ים (שנבחר כאתר מתאים להקמת הקומפלקס של ההשמדה ועבודת הכפייה "אושוויץ-בירקנאו") ידע על ההשמדה כבר בתחילתה; רכבות מגיעות דחוסות בהמון אדם המצטופפים בקרונות בקר, ויוצאות ריקות. עשן ואפר סמיך ממלא את האוויר כך שאי-אפשר לפתוח חלון...גם ריח הבעירה אינו מותיר מקום לדמיון. ברור שהמידע התפשט כשריפה בשדה קוצים, בין אם על-ידי עובדי הרכבות (המצוידים באמצעי תקשורת להפצת מידע מיידית), או סתם עגלונים, אפילו ללא ציוצי טוויטר. וכך, בכל "אקציה" בפולין שהפרידה בין "כשירים לעבודה" לכל השאר, לא היה ספק לאיש לאן הם נשלחים. ואומנם רק בודדים התפתו להתייצב מרצונם "להתיישבות מחדש". כל אידיוט יודע, ורק הפרופסור הנכבד לא? אפילו משחק בייסבול אחד לא בוטל בארה"ב אך גם אם נניח לשכל הישר, דבר שחלק מן הפרופסורים פטורים ממנו, הרי שהפגנת חוסר-הידע של העובדות פשוט מקוממת ושערורייתית! אפשר וצריך למנות לפחות חלק מהן, כדי לראות את אי-כשרות התבשיל (יש לקוות כי לא בזדון) שרוקח לנו הפרופסור: כבר ביוני 1942 העבירה הממשלה הפולנית הגולה לממשלות בעלות-הברית תזכיר שהוקדש כולו להשמדת יהודי פולין. ב-27 בנובמבר 1942 כונסה המועצה הלאומית הפולנית (שהיוותה תחליף לנציגות פוליטית פרלמנטרית) לישיבה מיוחדת שהוקדשה כולה לגורל היהודים בשלטון הכיבוש הנאצי, ובעקבות הצעה של זיגלבוים (נציג סיעת ה"בונד" היהודית הסוציאליסטית בממשל הפולני הגולה) החליטה פה אחד לפנות לממשלה (הגולה) בדרישה לתבוע מבעלות-הברית לעבד מיד תוכנית לפעולת תגמול נגד הגרמנים, "כדי לאלצם להפסיק את רצח המוני האוכלוסיה האזרחית וההשמדה המתוכננת של כל העם היהודי"' (מקור הציטוט הוא מסמך "יד ושם" "ממשלת פולין בגולה"). איש המחתרת הפולנית הקצין וויטולד פילצקי (Witold Pilecki) התנדב לחדור למחנה אושוויץ כדי לרגל משם עבור ארגונו ((Armia Krajowa. הייתכן כי פרופ' באואר הנכבד לא שמע אודות בריחתו מאושוויץ עוד בשנת 1943של גיבור לאומי שכל ילד בפולין יודע אודותיו, לאחר שתי שנות הישרדות במחנה המוות? האם אפשר כי לא שמע אודות פעילות המודיעין של יאן קרסקי בפולין, ודיווחיו באנגליה ובארה"ב? ב-19 לאפריל 1943 דנו נציגי ממשלותיהן של בריטניה וארצות-הברית בברמודה במצבם של היהודים בשטחים הכבושים על-ידי הנאצים באירופה. בצירוף מקרים, היה זה אותו יום ממש שבו ניסו הנאצים לחסל את שארית היהודים בגטו ורשה ונתקלו בהתנגדות בלתי צפויה - פרוץ מרד גטו וורשה - אקט של ייאוש ולא פעולה צבאית שהיו לה סיכויים. גם על כך לא שמעו, ולא הבינו את מה שהיהודים בוורשה הבינו, שהם נידונו ממילא לכליה? בתחילת חודש מאי התברר חוסר התועלת של הוועידה בברמודה. מספר ימים לאחר מכן קיבל זיגלבוים ידיעה על דיכוי המרד וחיסולו הסופי של הגטו. ב-12 במאי פתח זיגלבוים את ברז הגז בדירתו שבלונדון והמית את עצמו במחאה ובניסיון למשוך תשומת לב לאדישות מצד בעלות הברית לרצח השיטתי המתבצע באירופה. כל זאת, ועוד שפע מידע שאין טעם לפרטו, אכן נעלם מידיעת זרועות המודיעין (המצוידות בקוד הפיצוח של שידורי "האניגמה", מכונת ההצפנה הגרמנית, ואינספור רשתות ריגול) של בעה"ב? ישנו כמובן גם תצלום האוויר המוצג במוזיאון "יד ושם" המראה את התור לתאי הגז וארובות הקרמטוריום שמהן מסתלסל עשן, בלוויית כתב יד המבאר "יהודים הממתינים למותם" וכדו'. אומנם פרופ' באואר יכול לטעון כי אפשר שפרשנות זו נכתבה רק בדיעבד, וכי אין הוכחה כי "'אכן הבינו והפנימו בזמן אמת", מין סוג של טענה שבה מנסה גם אלי זעירא למלט עצמו מאחריות... וזה אולי הקשר שראוי להזכיר לפרופסור הנכבד, המקבל משנה תוקף דווקא מעצם תאריך פרסום מאמרו - ה-6 באוקטובר, 2013. הדבר שאותו אינו מגלה לנו הפרופסור הוא, כי ההבדל המהותי בין דוח ורבה-וצלר לדוחות האחרים היה פרסומו בעיתונות. אם הידיעות בדבר השמדת יהודי אירופה הוצנעו באותיות קטנטנות בעמוד 7 של הניו-יורק טיימס (וזאת על-פי מחקר חדש יחסית שזכה לתהודה דווקא בעיתון עצמו), הרי שהדוח של שני נמלטים אלה מאושוויץ זכה לכותרות כבר ב-4 ביוני 1944, כולל בניו-יורק טיימס! איני מבין כיצד פרופ' באואר יכול "לא לדעת" את כל העובדות הבסיסיות המפריכות את "התזה המודיעינית" שהציג. גם איני מבין את שיקוליו בהתנגדותו הנחרצת לנסיונותיו של ראש הממשלה נתניהו בהבאת האיום האירני לראש סדר-היום המדיני העולמי וביצירת "אופציה ישראלית" למקרה שֶכָּלוּ הקיצין. במאמרו (הארץ מה- 12.03.2012) הוא תוקף את האופצייה של הפצצת המתקנים לייצור נשק גרעיני באירן, ותולה את האחריות לתוצאות פעולת מניעה הגנתית שכזו על ישראל בלבד, בכותבו: "הפצצת אירן, אם חלילה תהיה, תבוא משום שממשלת ישראל החליטה. היא תגרום לאסון בלתי נשלט, ותעכב את ייצור הפצצה לפרק זמן מוגבל בלבד. היא, ולא הפצצה האירנית, עלולה להרוס את ישראל. אין אנלוגיה (בין גרמניה הנאצית לאירן)". אני רוצה לקוות כי יש כאן תום לב. יחד עם זאת, קשה להשתחרר מן התחושה כי באואר שותף לפעילות hush-hush הדומה לזו שבה השתיקה "העילית" היהודית את נציגיה במפלגה הדמוקרטית בזמנו. הנימוקים כי "אסור לבחוש בפוליטיקה של האמריקנים לבל יבולע לכל היהודים" בעת מסע הבחירות של פרנקלין רוזוולט, הושמעו גם בעת מסע הבחירות של ברק אובמה, ואזהרות על נקמתו האיומה התנוססו בכותרות ענק של הארץ - בטאון בית מדרשוקן - השתקה שאכן "נשאה פרי" במהלך מלחמת העולם ה-2, וניטרלה את מאמצי הלובי היהודי למען פעילות צבאית להצלת יהודי אירופה הנטבחים. במכתב ההתאבדות שלו, שהופנה לנשיא ולראש הממשלה הפולני בלונדון, ציין זיגלבוים שאף על-פי שהנאצים הם אלה שאחראים לרצח של יהודי פולין, יש לבעלות הברית חלק נכבד מהאשמה: "האחריות לפשע של רציחת כל הלאום היהודי בפולין מונח בראש ובראשונה על אלה שהוציאו אותו לפועל, אבל בצורה לא-ישירה האחריות נופלת גם על כל האנושות, על האנשים של מדינות בעלות-הברית ועל ממשלותיהם, שעד ליום הזה לא נקטו שום צעדים משמעותיים כדי לעצור את הפשע". במאמרי "רבותי ההיסטוריה חוזרת" (10.02.2012) ניתחתי את אופציית הפצצת מתקני המוות או המסילות המובילות אליהם, תוך ציון אפקט שהוא לא פחות חשוב מההיבט האופרטיבי - איתות מסר לגרמניה הנאצית, ככתוב "הגם ששרתוק היה סקפטי באשר לאפקטיביות של הפצצות שכאלה, הוא טען כי המטרה העיקרית של ההפצצה צריכה להיות השפעתה המוסרית מרחיקת הלכת ורבת הצדדים: 'ראשית, משמע הדבר יהיה שבעלות הברית אסרו מלחמה ישירה על השמדת קורבנות הדיכוי הנאצי - היום יהודים, ומחר פולנים, צ'כים, או כל אומה אחרת, העלולה ליפול קורבן לרצח המוני בעת נסיגת הגרמנים והתמוטטותם'". המשמעות של הטלת האחריות וכתב האישום שבדברי שרתוק-ויצמן נובעת בעוצמה רבה בקריאה ובהבנה של דבריהם על דרך השלילה. האיתות לא נעשה! אפילו משחק בייסבול אחד לא בוטל בארה"ב... מדובר בכתם שגם הנשיא האמריקני ביל קלינטון הכיר בו ב-1993 ב"יד ושם", באומרו כי אמריקה שותפה לפשע בכך שלא עשתה די כדי למנעו. לפתע באואר מנפק לא רק "מחילה", כי אם "זיכוי מוחלט" בחתימת ידו של פרופסור אמריטוס. הכיצד? בהסתרת אחריות זו של בעלות הברית לרציחת יהודי אירופה, ובטיוח הפשע הזה, הוא חוטא גם לחיים, אך בעיקר למתים שציוו לספר את האמת באשר לאדישות (גם לסיפוק ולשמחה לאיד במידה לא מבוטלת) לגורלם. גם הפעם הייתי רוצה להאמין כי פרופ' באואר אכן פועל בתום לב. את מאמרו "ההבדל בין אושוויץ לאירן" חותם הפרופסור בסוג של הנפקת "פוליסת ביטוח": אין סיבה לחשש. שליטי הרפובליקה האירנית האיסלאמית לא יעזו, לשיטתו, כי "בהטיה של חצי מעלה ופחות מזה תביא פצצה כזאת להרס מסגד אל-אקצה, ועניין הפצצה הוא יותר עניין של רצונם של האירנים להשתלט על הנפט של סעודיה ושל מדינות המפרץ מאשר איום ממשי על תל אביב". קראתי וגיחכתי בחושבי כי מוטב לפרופסור הנכבד לא להעניק בטחונות המתבססים על מומחיותו בניהוג ובקרת טילים, כשכל ילד יודע, שאפילו טיליו של סדאם חוסיין (שהיו מבוססים על טכנולוגיית בקרה וביות של מלחמת העולם השנייה) לא החטיאו כך...יחד עם זאת, ממאמרו האחרון חשתי כי כבר עדיף שייעץ בהנחייה ובביות של טילים. אחרי ככלות הכל - זהו תחום שבו לכל הפחות אין חשש ממנו לנזקים, כי אין סיכוי שמישהו יתייחס שם ברצינות לדבריו של חתן פרס-ישראל לחקר השואה... כך או כך, דבר אחד ברור: מוטב כי פרופ' באואר הנכבד יפסיק לדברר את שירותי המודיעין של בעלות הברית, ולו רק מן הסיבה הפשוטה שאין לו הידע הנדרש לכך.