ימי הרב האחרונים בירושלים ולווייתו המרשימה כמעמד מתן תורה (!), האירו בזרקורים ממוקדים את הדרך בה אנחנו מהלכים בכסילותנו לאבדון, או בלשון יותר מובנת להתאבדות המונית.
הרב על-פי תפישת עולמו איננו ולא היה פרשן מהולל של התנ"ך, קובץ מוסרם של נביאי ישראל. עולמו נותר בעיקרו עולם של פוסקים המתחכמים בפולחניאדה אמונית, זה בדורו של זה. הוא הרב שניתן למצותו כמי שהיה ממוקד בחיטוט באפה של ההלכה.
אסופת אימרותיו הנודעות בקרב עמו המשוטט כאובד-דרך בלבירינת של בורות קודרת, מציגה את דמותו האמיתית של בן-אנוש זה והוא חשוך כחושך מצרים, חסר מוצא כדג עולה ברשת, נעדר רגישות לגבי מהות הכוונה של המושג האלוהי, חידתו הבלתי פתורה של הטבע. כפי שהוא עצמו נפטר ולא נפתר.
עיקר התמחותו מסתברת לא רק בפרשנויותיו לחסידיו המשתאים בלבד. התמחותו הקנתה לו בין היתר שם כגדול המגדפים ומחרפים
כבוד האדם העברי שאינו מהנהן אחרי תפישותיו והבנותיו. התירוצים שתירצו הוא ותלמידיו את נפילתם חללי צה"ל - מחרידים לב-אדם ולא ישכחו מדפי ההיסטוריה. כמו שלא ישכחו הגידופים בעברית עילגת ומגוחכת ששילח בגדולים שאינם ממחוזות תפישתו.
לא תישכח התקפתו הנבזית והשערורייתית על בית המשפט העליון שפסק כי ראש שס שהוא העמיד אינו אלא עבריין מושחת עד יסודו, שגנב את אמון בוחריו - ושלח אותו לרצות מאסר ממושך. זהו אותו תלמיד שהחזיר הרב להעמידו בראש מפלגת הגנבים הגזענית וזורעת הפירוד, שס. איש לא עמד במעמד הזה והבחין באקדח המכוון לרקתו. מרצונו עשה זאת.
רק על אלה בלבד ראוי היה שמי שמכהן כנשיא מדינת ישראל לא יעלה אליו ברגל בדחילו, אלא יפנה אליו גב כמי שמתרחק ממוקצה של ממש אם אכן נשיא עברי הוא - ומסתבר כי איננו כזה. מחזה תעתועים נגול לעינינו הכלות בלוויה שהנשיא שמעון מצא בה עצמו מחובר כתף אל כתף עם ראש הממשלה ושרים אחרים, מתנהלים כדרכם הנלעגת להערים שבחי-כזב על הרב המת וממשיכים כדרכם של סומים לזרוע רמייה על קדושה שאיננה במקום; לא גדול בישראל מוטל היה לפניהם אלא אדם שמעולם לא הבין את העולם בו הוא חי ומשמעות קיומו של האל יצירנו, ונהנה ממעמדו כאפיפיור יהודי תיאטרלי.
הנשיא לצערי אינו שונה ממנו בתאוותו של הרב למעמד הקרוב לבן-שמיים. לא במצחו צריך היה הנשיא לנשקו, אלא כהרגלו.
אכן לא טהור הוא מקומו של מי שדחף והצעיד מאות אלפים מצומצמי-דעת לחיקה של בורות הקוברת אותנו, צעד אחר פסע. לא היה גדול ממנו בפקיקת עורקי העם בתסחיפים גוזרי כלייה. אין רמייה גדולה מזו שזקף את קומתם של יהודים מזרחיים. רק מתעתעים בעצמם כאמנון לוי יכולים לראותו ככזה.
גם הדרך בה זרע הרב בשקדנות שנאה רותחת כלפי עם שלם שבמקרה נולד בארצות אשכנז, - לא תישכח ולא תימחל לו. העברים של ארץ-ישראל שהקימו אותה מהריסותיה ההיסטוריות בלי עזרה משמים ורבנים עושים בכשפים , היו ונשארו ברובם חילוניים שאימצו את נביאי ישראל; מהם ינקו ושאבו את כוחם המוסרי וחזון ישראל האחרת.
לכל אלה, צאצאי העברים האחרונים של הישוב העברי בארץ-ישראל, מוקדשת רשימה זאת, שמא נזכה לראות בשובה של תבונה שתחזיר לכל איש עברי את שהפקיעה ממנו המדינה מימיה הראשונים, את זכותו הבסיסית לחיות חייו ולפרש יהדותו על-פי תפישתו. רק אז נחשב לבני-חורין שיצאו מעבדות. ביום כזה תהיה מדינת ישראל אשר אמורה להיות, בית ליהודים.
