אינתיפאדה שלישית רובצת בפתח - אם להסתמך על פנייתו של ראש ממשלת החמאס בעזה, איסמעיל הנייה, לרשות הפלשתינית להצטרף למאבק המזוין בישראל. זאת בעקבות ייאושו הברור משיחות לשלום, אותן הוא רואה ריקות מכל תוכן.
את תרחיש האימים הזה חזינו עוד לפני שלוש שנים. ב-4 במרס 2010 פרסמנו באתר זה מאמר תחת הכותרת, "
האינתיפאדה השלישית כבר בדרך". האמת ניתנת להיאמר שיותר משניחנו בחוש נבואי - הייתה זו המציאות המרה שבישרה על בוא הרעה. כל הסימנים העידו כבר אז על התקוממות עממית חדשה של הפלשתינים נגד ישראל.
עוד לפני שלוש שנים התגבש ברחוב הפלשתיני תהליך של קונצנזוס לצאת למאבק נגד ההתנחלויות, נגד הבנייה הישראלית במזרח-ירושלים, ומעל לכל - נגד החלטת הממשלה לצרף את מערת המכפלה וקבר רחל לאתרי המורשת היהודית. כל אלה בישרו כבר אז את בואה של האינתיפאדה השלישית, כאילו לא די לנו בשתי האינתיפאדות הקודמות שהתרגשו עלינו.
לרוע המזל מעידים כל הסימנים כי ההתקוממות העממית החדשה, שעליה מבשר הנייה, תשא אופי עממי ונרחב הרבה יותר ממה שידעה ישראל בעבר, כשהיא אמורה להיות מופנית נגד כל סמלי הכיבוש בגדה המערבית.
מות החלום אם, אומנם, יאוחדו הכוחות בין החמאס לבין הרשות, יהיה בכך כדי להסב כאב-ראש לא קטן לישראל. שהרי האינתיפאדה השלישית עלולה לפעול על-פי הדפוסים שנקבעו בקודמותיה. או אז היא תגרום לתהליך של התגברות האלימות, המוות וההקצנה הדתית ולהשבתו של עידן הכוח.
כך או אחרת, כל סוג של אינתיפאדה שלישית יהיה הרסני לאין ערוך מהאינתיפאדות הקודמות. אחת מתוצאותיה האפשריות עלולה להיות השתלטות של ארגונים איסלאמיים קיצוניים על המאבק הלאומי הפלשתיני והפיכתו למאבק בעל אופי מוסלמי-דתי. אלא שהשתלטות שכזו תביא כמעט בוודאות מלאה למותו של החלום הפלשתיני לעצמאות ולשלום.
אבל גם כך עלולה האינתיפאדה השלישית - אם אכן תפרוץ - להיות מסוכנת לאין ערוך משתי קודמותיה. בתור שכזו היא תהווה, כמובן, אסון ביטחוני לישראל עצמה. היא גם תטיל צל כבד על התקווה לשלום אפשרי עם העם הפלשתיני ועם העולם הערבי בכלל. כך או אחרת, ברור למדי שאינתיפאדה נוספת תתגלה בסופו של דבר כאסון, שבו המפעל הציוני, כמו גם המפעל והחלום הפלשתיני, יתקשו להתאושש ממנו.
