|
כדי למנף את מערכת החינוך יש להתרכז בחמש מטרות ברות ביצוע: - המטרה הראשונה (וזה בגדול), חייבים ליצור מערכת, דרך ביטוח לאומי שתקרא: "ביטוח חינוך", וליצור סל חינוך לכל תלמיד. שכלול: יום חינוך (שיסתיים לאחר 14:30), הבטחת עזרי לימוד וספרי לימוד, חוגים, שיעורי תגבור, הסעות, ביטוחים, טיולים ומסיבות וארוחה חמה. ביטוח החינוך יוסיף אולי עוד אחוז או שניים לתשלום האזרח לביטוח לאומי, אבל זה יהיה הרבה פחות ממה שההורים משלמים כיום (ויתן הרבה יותר). הממשלה תישאר אחראית על הקמת בתי-ספר והרשות המקומית על תחזקותם. יום החינוך הארוך יאפשר לתת לתלמיד יותר כיתות על נושאים שהם באמת חשובים, ימנע מתן של שיעורי-בית כבדים ויאפשר להורים יותר שקט נפשי בעבודה;
- המטרה השניה תהיה להוביל את התלמיד לשורת מבחני התאמה להשמתו עוד בכיתה ח' לכוונו למסלול המתאים בתיכון (שיחזור להיות 4 שנתי) או בתיכון מקצועי ובמגמות מתאימות בכל תיכון שהוא;
- המטרה השלישית - ביטול בחינות הבגרות אשר איבדו את ערכן, גורמות לבזבוז של שתיים-שלוש שנות לימוד על הכנה לבחינות אלו, דהיינו - ללעוס שוב ושוב את החומר שלמדו בבית-ספר יסודי במקום להתחיל בקורסים עדכניים למאה ה-21. אני חושש שמי שינסה להכשיל זאת זו הסתדרות המורים העל-יסודיים, כי כל מה שהמורים שם יודעים הוא: ללמד לבחינות בגרות ולא מסוגלים ללמד משהו חדש. צריך אבל לחשוב מדוע לגרום למשלם המיסים להוציא כל שנה 300,000,000 שקלים למערכת בחינות הבגרות מתוך תקציב משרד החינוך;
- המטרה הרביעית היא לאפשר לכל מסיים תיכון עיוני או מקצועי להיכנס לשנת לימודים ראשונה במוסד אקדמאי ללא בחינות בגרות וללא בחינות פסיכומטריות. רק הישגיו בשנה האקדמאית הראשונה יקבעו את המשך דרכו האקדמאית, מוצע פה שביטוח חינוך יבטיח את דמי הלימוד לשנה ראשונה זו;
- המטרה החמישית - ייעול החינוך האקדמי על-ידי ניצול מקסימלי של כיתות הלימוד ל-15 שעות ביום. (כיום מנוצלות הכיתות בחצי מזמן זה...), וכמובן, חיוב מרצים ופרופסורים בלא פחות מ-10 שעות הוראה שבועיות. דבר זה יגביר משמעותית את קיבולת הקליטה של סטודנטים ויוריד את מחיר הלימוד.
בסיכום, אם כלכלת ישראל תמשיך להסתמך על מדע והיי-טק - הרי פיתוח ושיפור מערכות החינוך הוא העתיד הכלכלי שלנו.
|
|
