הטור של פריצי

דן כהן קיבל 6 שנות מאסר ברוטו. וקנס. דן כהן הורשע בעסקת טיעון על קבלת שוחד של למעלה מ-1 מיליון אירו. את זה אפשר היה להוכיח בבית המשפט בלי בעיות, כששאר הפרשיות שלו – החל מענייני המרמה בפרשת רוגוזין (פרשה שבבסיסה חשד לשוחד נוסף) ועוד כמה עניינים לוהטים, לא במיוחד נחקרו וטופלו. טוב, לא תמיד אפשר להוכיח הכל, ובמיוחד כשבכלל לא מנסים. 6 שנים מאסר, אחרי ניכוי השליש, הן 4 שנות כלא, מזה יורד זמן המעצר הקודם. אז בעוד 3 שנים או פחות דן כהן ילך הביתה. עשיר ומאושר. אולי עשיר ב-10 מיליון ש"ח פחות (הקנס שישלם כחלק מההסדר) אבל יישאר עם מספיק מליונים בכדי לחיות כאדם עשיר מאוד. את המליונים הללו הוא עשה בימיו כשופט וכחבר בדירקטוריונים הציבוריים. אז זה המסר שהעבירו עכשו הפרקליטות ובית המשפט לעובדי הציבור: כשיש לכם הזדמנות – תגנבו, תמעלו, קחו שוחד. ממילא ההסתברות שמקבל שוחד יתפס היא אולי אחד ל-100, או אחד ל-500. ואם זה במקרה יתגלה – אז לא תמיד אפשר יהיה להוכיח (כמה חקירות של פרשות שוחד מסתיימות בלי העמדה לדין כי אין די ראיות?). וגם אם במקרה זה יוכח ויהיו לפרקליטות ראיות, אז או שסוגרים עסקת טיעון סימלית או שבורחים לחו"ל. רק אם פרשת השוחד שלכם תגיע לרמת סקנדל ציבורי מהשורה הראשונה, כמו זה של דן כהן , שגם היה שופט וגם שותף עם הבנים של שני שופטים בעליון וגם חבר ומקורב לשועי הארץ, הממון והפוליטיקה, ורק במקרה הנדיר שהממשלה בפרו מתחלפת (אחרי שהפרקליטות בישראל נתנה לך לברוח לשם), ואז אתה מוסגר בניגוד לכל הצפוי, רק במקרה כזה - אז מקסימום תשלם קנס ותשב 4 שנים. בסופו של חשבון יצא שישבת שנה בפועל על כל 2 מיליון ש"ח שלקחת כשוחד. עדיין עסק לא רע. אז תגידו תודה לפרקליטות המדינה ולשופט שעשו לו את ההסדר הזה. לפחות אפשר להבין לליבם הרחום והמבין. גם דן כהן היה פעם עו"ד ושופט. קולגה.

מנכ"ל הדסה לשעבר ממשיך לקבל מביה"ח שממנו פרש, או ליתר דיוק הופרש, משכורת חודשית קבועה בסך 75,000 ש"ח תוספת הפרשות סוציאליות, והוא ימשיך לקבל שכר זה עד גיל 68. לנוכח התדהמה והביקורת הציבורית, ראוי לאפשר לדוברות ביה"ח למסור לציבור את ההסבר האמיתי: בלי לחתום ולאשר לו את התשלום הזה כדי שילך, היה הפרופ' מור יוסף ממשיך ונשאר בתפקידו כמנכ"ל ביה"ח הדסה. מאחר שתחת ידיו הפך ביה"ח הזה ממוסד מפואר ומבוסס לגוף גרעוני, קורס כספית ומידרדר במהירות, הבינו נשות הדסה שיצא להן זול יותר לשלם לו משכורת ענק לכל ימי חייו תמורת זאת שלא יגיע יותר לעבודה, ובכך יישאר סיכוי למחליפיו להציל את המוסד מהתמוטטות. עכשו פרופ' מור יוסף מכהן כמנכ"ל המוסד לביטוח לאומי בשכר 60,000 ש"ח לחודש, כך שעם שתי משכורות בהיקף מיליון וחצי ש"ח לשנה עתידו שלו מובטח. וזה בניגוד לעתידם של מי שסומכים על קצבאות הזקנה ומסתמכים על המוסד לביטוח לאומי, שזה המנהל שעומד עכשיו בראשו.

לפני שבוע חגגה האוכלוסיה המוסלמית בישראל את עיד אל אדחה, חג הקורבן. 4 ימי חג. למעט מי שהגיע במקרה למוסך וגילה שאין פועלים, ולמעט קבלני בנין ומנהלי קווי יצור בתעשיה, רוב מדינת ישראל אפילו לא הבחינה בחג. לא הייתה ברכה של נשיא המדינה, לא ברכה של ראש ממשלה, ואפילו לא של שר הדתות, מה שלא מפתיע. בעיני ראשי משרד הדתות (סליחה: המשרד לשירותי דת) כל מאמיני האיסלאם פסולים, בדיוק כמו כל הנוצרים, בדיוק כמו מאמיני כל דת אחרת. כי בעיני השר בנט וחבריו הנאורים רק היהדות היא דת, וגם זה כנראה רק בחלקה האשכנזי. קרוב ל-20% מתושבי ואזרחי המדינה הם ערבים. רובם מוסלמים. גם בתוך הסכסוך הקשה, הדם הרע, החששות והפחדים, אין כל סיבה מדוע מדינת ישראל ומנהיגיה לא טרחו לברך לחג את תושביה המוסלמים של הארץ. פשוט מבייש.

הסתדרות הרופאים הזמינה סקר לבדיקת יחס הציבור למקצועות השונים בישראל, והתברר ש-31% מהציבור עדין רואים את הרפואה כמקצוע היוקרתי ביותר בישראל. מה שמעניין לא פחות זה שרק 2% מהציבור ציינו את השופטים כבעלי המקצוע היוקרתי בישראל. אפילו עוה"ד קיבלו 7% , שזה פי 3 מהשופטים. במדד האמינות, 86% מהציבור דירגו את הרופאים כאנשים אמינים. המורים קיבלו במדד הזה 79%, אנשי המחשבים 71% ואילו השופטים הידרדרו ל-65%. הנתונים מדאיגים ואי-אפשר ליחס אותם יותר לשופטים בודדים או להלכי רוח זמניים. משהו לא טוב קורה למערכת המשפט שלנו, וסימני הניתוק מהמציאות שהיא מפגינה לאחרונה, מעלים חשש שזה עוד יחמיר.

עדיין לא גויס אף לא חרדי אחד. זו קואליציה ללא חרדים והממשלה הוקמה בהתחייבות לעשות זאת. כך הצביע הציבור, וכך התחייבה הממשלה. אפילו חוק טל בוטל כבר בבג"ץ, ועדין שום חרד לא גויס. מוגש כתזכורת למי שהאמינו ללפיד, ובעיקר למי שחושבים שאפשר יהיה אי פעם להצביע לו או למי מחבריו חסרי עמוד השידרה.