במערכת הבחירות האחרונה לכנסת נרשמו 66.6% הצבעה. שליש בחרו שלא לממש את זכותם האזרחית והעדיפו שלא להגיע לקלפי. גם קיבלו חופשה מהעבודה וגם לא הלכו להצביע. חוצפה.
במקום לשרש את התופעה, מציע שר הפנים
גדעון סער לשקול להרחיב את יום השבתון גם ליום הבחירות ברשויות המקומיות, שבו נע אחוז ההצבעה סביב 50%.
עצם הרעיון לשקול את העניין מעיד על מי שהציע לשקול אותו כי אינו ראוי להיות שר הפנים. כדי להבין שמדובר ברעיון עוועים לא צריך יותר מהיגיון פשוט.
בניגוד לשלטון המרכזי, ההיכרות של הציבור עם השלטון המקומי היא לא פעם פחותה יותר. הוא אינו שומע את המועמדים ברדיו ובקושי נתקל בהם בטלוויזיה, קל וחומר שעל הרשימות למועצת הרשות אין לו חצי מושג. גם אם ביום הבחירות לכנסת לא יהיה יום שבתון וביום הבחירות לרשות המקומית יהיה שבתון עדיין יהיה אחוז המצביעים לכנסת גבוה יותר. כל עוד לא יוצר משרד הפנים הזדהות גדולה יותר בין התושב למתנהל בעירו, ובמקביל אינו מבער תופעות של שחיתות שגורמות לערעור האמון, אין סיבה שרבים יימנעו מלהצביע.
רונן המתלונן, כוכב הפרסומות של משרד הפנים בדמותו של דב נבון לעידוד ההצבעה, לא נכשל. אדרבה, בלעדיו היה אחוז ההצבעה נמוך הרבה יותר. [כהערת אגב ייאמר כי מסע ההסברה הממשלתי הקודם בו כיכב דב נבון נחל כישלון חרוץ. היה זה ערב יישום הפעימה השנייה בתחבורה הציבורית בגוש-דן. כדי לפרסם דבר צריך שתהיה הלימה בין הפרסומת למציאות - מה שבמקרה זה לא היה.]
מלכתחילה, יום שבתון ביום בחירות הוא איוולת. מי שמעוניין להצביע יעשה זאת גם בלי יום שבתון, ב-15 השעות שעומדות לרשותו. אם מתעקש השר סער לדבוק במדיניות השבתון הגורמת הפסדים למשק, היה ראוי שבמקום לאמץ עצות אחיתופל, ינהיג זכאות ליום שבתון (רצוי חלקי) למי שמימש את זכותו והצביע, ולא יתן פטור מעבודה לבטלנים.
במסגרת הכוונה להעלות את אחוזי ההשתתפות בבחירות יש לשקול את חיזוק כוחם של המקומונים. יש לנתק רותם מהזיקה הפרסומית לעיריות, זיקה שהופכת אותם לפיונים. במקום מקומון בועט אנחנו מקבלים ביטאון של העירייה והעומד בראשה. הודעות לעיתונות מודבקות כמות שהן ורמת האיכות העיתונאית ירודה.
