לאחרונה היינו עדים לתהליך בחירת נגיד/נגידה לבנק ישראל. בנק ישראל קיבל מימדים חדשים עם מינויו של
סטנלי פישר לתפקיד. הצלחתו להחזיק את כלכלת ישראל מעל המים בזמנים הסוערים שפגעו בכל הכלכלות בעולם, יצרו לו תדמית של קוסם.
בדרך שכחו כי הוא כנראה תרם להווצרות בועת הנדלן על-ידי הפחתת הריבית עד כדי מינימום,פגיעה קשה בשוק ההון על-ידי בריחת ההון מנירות הערך לשוק הנדלן.
בנק ישראל מזכרוני (עבדתי באגף התקציבים באוצר) הוא מוסד מחקרי באופיו שמפרסם מדי שנה את דוח בנק ישראל דוח הכתוב במקצועיות רבה ונותן שלל נתונים על המשק.
בחוק בנק ישראל החדש מ-2010 סעיף 3(א)(1) נקבע כי תפקידו המרכזי "לשמור על יציבות מחירים וזאת כיעד מרכזי". בעבר היה נקבע שער החליפין לדולר על-ידי ממשלות ישראל ואחר כך על-ידי בנק ישראל.בהמשך הדרך הוחלט על ניוד השער ומעתה ואילך נגיד הבנק אינו יכול להשפיע על שערו משום שזה שוק עצום שאינו נתון לספקולציות מקומיות ולכן גם רכישות הדולר המסיביות על-ידי הנגיד לא תרמו דבר אלא הפסדי שער לבנק ישראל.
כגודל הציפיות גודל האכזבות ועכשיו עם בחירת הנגידה החדשה כותבים בעלי הטורים הכלכליים כי עומדות בפניה משימות כגון העלאת שער החליפין על-מנת לסייע ליצואנים מלחמה באבטלה או שמירת רמת האבטלה ברמתה הנוכחית ועוד ועוד.
נגידי בנק ישראל לדורותיהם נכשלו בכל הקשור לפיקוח על הבנקים, על ויסות הפעילות בבורסה ועוד. אלה הם תפקידים ביצועיים של בנק ישראל. נהפוך הוא - בנק ישראל ראה עצמו כבנק חופשי שיכול להעניק לעובדיו משכורות גבוהות מבלי להתחשב בתנאים השוררים במשק.
האם זה ריאלי? לא ולא. נגיד בנק ישראל יהיה מוצלח ככל שיהיה אינו יכול להשפיע בדברים אלו אלא בשוליים ולכן כגודל הצפיות כן לעתים גודל האכזבות ואם על-פי זה תשפט הד"ר
קרנית פלוג הרי שמראש היא נדונה לכשלון.
עדיין יש בידי בנק ישראל מכשיר פיננסי הנתון לשליטתו הבלעדית וזה גובה שער הריבית במשק. ונשאלת השאלה מדוע לא ייפתח מכשיר זה גם הוא לשוק החופשי של הצע וביקוש וכך תקבע רמת שער הריבית.
מאחר שבנק ישראל מואמן על שמירת יציבות המערכת הפיננסית בכללותה מדוע לא יפתח את השוק בפני בנקים נוספים מדוע לא יכנס כל עוד אין תחרות אמיתית לקביעת גובה והיקף עמלות הבנקים?
אין ספק שלנגידה החדשה יש מספיק נושאים לטפל בהם אבל צריך לרדת לקרקע המציאות ולדעת שהנגידה אינה קוסם רב כוח.
