פרס נובל לשלום לבשאר אסד אנשי דת בסוריה פרסמו פסק הלכה ("פתוא") שבו הם מתירים אכילת בשר של כלבים, חתולים וחמורים באזורים שבהם שורר רעב. מדובר בעיקר באזור רוטה שבפרברי דמשק. בסוריה יש המזהירים כי אם יימשך המצב, ייאלצו לאכול גם בשר מתים.
זה קורה בסוריה המפורסמת בעולם הערבי במאכליה הטעימים והזולים, ולא רק בחומוס שאותו חולמים ישראלים לנגב בדמשק. סוריה זכתה בצדק בתואר "מטבח הערבים".
אך זה היה פעם. עידן זה נגמר בגלל העוולות של משטר אסד שהכריז בחג הקורבן כי מגיע לו פרס נובל לשלום. ההכרזה עוררה גל של לעג וקלס בכלי התקשורת הערביים וברשתות החברתיות.
אלא שאין להקל ראש ברעיון הפרס, ולמטילים ספק בצדקתו, הנה הנימוקים להענקתו:
הרג 130 אלף אזרחים סוריים; הגלייתם של כ-2 מיליון סורים; הרס וחורבן בערי המדינה וכפריה, וכמובן, התרת אכילת-בשר של כלבים, חתולים וחמורים.
אכן הישגים בלתי מבוטלים.
דמוקרטיה נוסח אמריקה "המחלוקת בין הממשל האמריקני למצרים היא ארעית. היא לא תארך יותר משנה, שאז יתקיימו הבחירות למועצת העם ולנשיאות. טעותם של האמריקנים היא קולוסאלית. הם פוגעים בגאוותם של המצרים, באישיותם ובלאומיותם. הממשל האמריקני מחזר אחרי אירן, מנהל מו"מ עם טליבאן, ומכריז מלחמה נגד ידידיו כמו סעודיה, בחריין ומצרים".
כך קובע מנהל ערוץ "אלערבייה" הסעודי עבד אלרחמן אלראשיד (ב"אל-שרק אל-אווסט" 18.10.13) ומוסיף כי "האזור יתחשבן עם אמריקה הדורשת מן הערבים ליישם דמוקרטיה, אך מתחמקת מלתת את הדין על תוצאות מדיניותה. קחו למשל את מה שקרה בעירק: אמריקה השתילה שם את הדמוקרטיה שרצתה, בזבזה מיליונים כדי שהעירקים יצביעו בבחירות דמוקרטיות. אך הקרניבל הזה הסתיים בלידתו של משטר עריץ הדומה למשטרו של
סדאם חוסיין. זהו משטרו של נורי אלמאלכי המנהל ממשרדו את המדינה כולה - את מנגנוני הביטחון, בתי הסוהר, המודיעין, האוצר - וזאת מבלי לערב את הפרלמנט חסר הערך. אלמאלכי הוא המחליט על עסקות הנשק ועל חוזים למכירת הנפט. הוא החותם על ההוצאות להורג והוא המעמיד את יריביו למשפט המסתיים בגזר דין מוות.
"לגבי מצרים, הממשל האמריקני נמנע מלהעניש את ממשלו של מורסי כשהלה שיתק בכוח את בתי המשפט, סגר את ערוצי התקשורת שמתחו ביקורת וניסה לחדש את מועצת העם שבוטלה על-ידי בית הדין.
"לא סביר שהממשל האמריקני יעלים עין מן העוולות בעירק ויתנכל למשטר החדש במצרים בראשית דרכו".
איך מלחמת יום כיפור הפכה לניצחון סורי "במלחמת ששת הימים נכבשו מאדמות סוריה 1260 קמ"ר. זה היה כשאסד האב כיהן בתפקיד שר הגנה. ובכל זאת טען משטרו של אסד כי ניצח במלחמה", כותב במאמרו סופר סורי בשם בדר אלדין חסן (עיתון "אלסיאסה" היוצא לאור בכווית, 11.10.13), והוא מסביר: "כיצד? כי מטרתה של ישראל הייתה, לדברי אסד, להפיל את השלטון בסוריה, וכשישראל לא השיגה את מטרתה, תוצאת המלחמה היא תבוסה לישראל וניצחון לסוריה.
"ובמלחמת 1973, למרות שישראל כבשה 40 כפרים סוריים ממזרח לרמת הגולן, בכל זאת טען אסד כי זו הייתה 'מלחמת אוקטובר המשחררת'. אין זו הייתה מלחמת שחרור?
"נשמע את הסברו של בשאר שאז היה בן שבע: 'אנשים מודדים את תוצאות המלחמות לפי המטרים המרובעים שנכבשים. אך מלחמת אוקטובר 73' החזירה לערבים את הביטחון העצמי, ומן המלחמה ההיא נולד מאבק ההתנגדות (אלמוקאוומה). ולכן, המלחמה ההיא הייתה נקודת מפנה בתולדות הערבים וראשיתו של עידן הניצחונות'".
מסע השמצה פורץ גבולות משטרת הגבולות העירקית החרימה לא מזמן משלוח של 1280 עותקים של ספר הנושא את השם "הפרוצה (פאחישה) - הפנים האחרות של עאישה" שהיה בדרכו מסוריה לעירק. תוכנו של הספר הוא דברי בלע נגד אשת הנביא מוחמד עאישה. ברור כי מי שעומד מאחורי מסע ההשמצה נגד אשת הנביא הוא הזרם השיעי באיסלאם, ובעיקר האירני, המתעב את אישיותה של עאישה, בגלל הסכסוך שהיה בינה לבין עלי - אבי הזרם השיעי.
הדעת נותנת כי מקור הספר הוא באירן.
שלטונות עירק השמידו את העותקים. ראש ממשלת עירק נורי אלמאלכי גינה את המעשה והוסיף כי מי שמקללים את חבורת הנביא הם מסיתים ומעמיקים את השסע העדתי.
