פתרון בכוח אינו פתרון

אתמול פורסם בגל"צ שהאמריקנים "מאיימים" שאם לא תחול "פריצת דרך" במו"מ בינינו לפלשתינים, יניחו בינואר תוכנית משלהם לפתרון הסכסוך, כולל סוגיות הליבה. הדברים אינם חדשים; הם פורסמו במאמר של יוסי ביילין במדור הדעות של "ישראל היום" לפני חודש. בחמש שנות היעדר מנהיגותו של ברק אובמה התפרק המזרח התיכון לגורמים - על כל שבר בסוריה, לוב, תימן, מצרים, עירק, תוניסיה, לבנון ועוד, רשום Made in USA. ממשל אובמה פינה את המזרח התיכון לטובת הסהר השיעי-אירני-חיזבאללה, הכניס את פוטין כגורם מרכזי משל חזרנו לימי ברית המועצות, הרחיק את ידידותיה של ארה"ב - מצרים, סעודיה, ירדן ועוד, שאיבדו את האמון באמריקנים. מנסים לדחוק אותנו לפינה המקום היחיד שהממשל האמריקני משקיע מרץ באובססיה מטורפת הוא אצלנו. האם זה לא מוזר? מדליק נורה אדומה? בעקבה של שטיפת מוח תקשורתית בת עשרות שנים התרגלנו לכך שהאמריקנים יכולים לעשות כרצונם. גם אם אינם מבינים את האזור, גם אם פעם אחר פעם כשלו בכפיית פתרונות שאינם קשובים למסורות העתיקות של האזור, הם עדיין שבים ומנסים לרבע את המעגל, לדחוק אותנו לפינה עד שנאמר בכל כורחנו "רוצים אנחנו". לא כדאי להתלהב מהראיון שהעניק צ'אק הייגל ל"אוהב ישראל" הידוע ג'פרי גולדברג. על כל מספר סטירות, הממשל הזה מלטף מעט. לפני שלושה שבועות אמר ג'ון קרי שארה"ב לא תיכנע לטקטיקות של איומים והפחדות בנושא המו"מ המתחדש עם אירן; כולם ידעו למי מכוונים הדברים. בחמישי האחרון הלשין בכיר בבית הלבן שישראל תקפה בסוריה. כינו זאת "הדלפה". מדובר בהדלפות שיטתיות נגדנו. במידה שישראל תרצה לתקוף, האם אפשר לסמוך על הגורמים העלומים הללו שלא ידליפו? או שמא מדובר באיתות מטעם הקואליציה העולמית בסיוע גורמים בכירים אצלנו לכבול את ידי ממשלת ישראל מלממש את זכותנו להגנה עצמית? חישבו על כך שוב: מכל הצרות שבעולם ארה"ב התבייתה כמעט רק על הסכסוך שלנו! לאחר עשרים שנה של ניסיונות, האין זה טירוף ללחוץ עלינו למסור אדמות בלב הארץ עם פוטנציאל להפוך לבסיס אירני? מה זה אומר על ממשל אובמה? עושה רושם שהסיפור הפלשתיני משמש בידי האמריקנים מקל, להחזיק את ישראל במצב תלותי, להותיר אותה מאוימת בפני חרמות ונידויים ולחצים בלתי פוסקים מהקהילה הבינלאומית.