שעון החורף, שנכנס לתוקפו לפני שבוע ימים, למשך חמישה חודשים רצופים, אינו רנטבילי מכל הבחינות: הוא מבזבז לשווא אנרגיה מיותרת, פוגע בתפוקה הכללית של המשק, תורם לעליה בתאונות הדרכים, משבש את השעון הביולוגי שלנו, גורם לדיכאון ולקדרות עונתית, וכולא את הילדים בביתם בעטיה של חשיכה מוקדמת מדי.
במדינה חמה כשלנו, שבה החורף נמשך, בממוצע, רק שלושה חודשים, הופך שעון החורף למטרד של ממש ולמיותר בהחלט. במקומו צריך להנהיג שעון-קיץ תמידי - אם לא, לפחות, להאריך אותו עד חודש דצמבר, כפי שנהוג במרבית המדינות. יתר על כן: הדברים אמורים במדינות קודרות ושטופות-גשם, שאקלימן קר ומצמרר בהרבה מזה של ישראל, שבה חום הקיץ נמשך, בדרך כלל, עוד זמן רב מעבר לתחילת שעון החורף אצלנו.
לא לשכוח ערכו של שעון-קיץ תמידי, המתפרס על פני כל השנה, הוא עצום. מעבר ליתרונותיו הבולטים, עשויה גם בדיקה מדעית להעיד כי שינה ממושכת יותר, בשעות שבהן שורה חשיכה, יעילה לאין ערוך מזו שבשעות האור, מה גם שעצם השינוי משפיע על רבים לרעה, במיוחד על אוכלוסיית הקשישים, כאשר תחלואתם רק עולה בעטיו. וראוי גם לזכור שהסימפטום הדומיננטי של שעון-קיץ הוא ריבוי התקפי-לב ודיכאון עונתי בשל קדרות ואפלה מוקדמת מדי.
כך או אחרת, ראוי לא לשכוח את בני הנעורים הסובלים. אחרי ככלות הכל הם משוועים לעוד שעה של פעילות מחוץ לבית, לאורו של יום, הנגזלת מהם רק בעטיו של שעון-חורף מגביל. אז כדי שהריטואל הזה לא יחזור על עצמו בשנה הקרובה - רצוי להקדים רפואה למכה ולחוקק חוק של שעון-קיץ תמידי.