זיכויו של
אביגדור ליברמן מבשר רעידת-אדמה פוליטית בארץ. מה שהיה - שוב לא יהיה, והמדינה - אל נכון - תרקוד מעתה יותר ויותר לפי צלילי חלילו של איווט - האיש שגורש מגן עדן, כשרק עלה-תאנה לגופו, ושחוזר אליו כשהוא כולו מעונג ומרוח בדבש.
אלה הם פני ישראל דהיום, לטוב ולרע, ועכשיו מאוחר מדי לבכות על מחדלי המשפט שנמתח לבלי סוף; על תיק שהפך לזניח, במקומו של תיק מרכזי שנסגר; על חקירה בסימן-שאלה; ועל פרקליטות שכשלה במלאכתה. את הנעשה, מן הסתם, כבר אין להשיב, כי קרוב לוודאי שערעור על פסק-דין - פה אחד, יהפוך בסופו של דבר למגוחך.
וכך או אחרת, בתום שנים ארוכות של עינוי-דין - יכול עכשיו איווט לא רק לנשום עמוקות לרווחה, אלא גם לטפוח לעצמו קלות על השכם שבסופו של דבר "המדינה זה אני".
אז כהיום חזרתו של אביגדור ליברמן להנהגת מפלגתו ולמשרד החוץ, שבסך-הכל הוא ה"בייבי" שלו, סוללת לו עכשיו את הדרך היישר לראשות הממשלה בבחירות הקרובות. ללא מאמץ-יתר הוא עשוי לדרוס בדרכו את ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, המצוי בעמדת-מיעוט במפלגתו, לחזק תוך כדי כך את האגף הנצי השולט בה, ולכבוש לבסוף את ראשות הליכוד.
את עלייתו המטאורית של אביגדור ליברמן חזינו עוד לפני ארבע שנים. במאמר באתר זה, News1, מה-5 בפברואר 2009, תחת הכותרת, "
מה מעוות את איווט", הצבענו על עלייתו המטאורית של ראש "ישראל ביתנו" בכל סקרי דעת הקהל, והזהרנו שהדברים הם "ביטוי להקצנה הלאומנית, הקולוניאלית והגזענית שבה ניחן האיש והעלולה לפגוע באושיותיה של מדינה דמוקרטית".
הצלחה מסחררת היו אלה ימים של טרום-בחירות, כשלקיומן נותר שבוע בלבד. כתבנו אז ש"ככל שמתקרב מועד הבחירות - עולות מניותיו של איווט ליברמן בקצב מסחרר". בהזדמנות זו ציינו ש"מנהיגה של 'ישראל ביתנו' כבר יכול לשכשך כפיים בהנאה ולנוח, בשקט, על זרי הדפנה שלו, באשר כל סקרי דעת הקהל מנבאים לו הצלחה מסחררת בקלפי".
הדגשנו כי "במערכת הפוליטית תהפוך מפלגתו של אביגדור ליברמן לגורם דומיננטי" וכי "את פירות הניצחון שלו יקטוף איווט על מגש של כסף". ציינו גם ש"אביגדור ליברמן הוא כוח משלהב, מאין כמוהו, שיודע לסחוף אחריו את ההמון, כאילו היה בעצמו קול שדי". יחד עם זה הזהרנו "שבתור שכזה הוא איש מסוכן מאוד, שמאפיינים אותו כל הסממנים של מנהיג פאשיסטי - כזה שאיננו נרתע ללכת עד הסוף כדי לבצע את זממו ולהגשים את מאווייו הגלויים". וגם הזכרנו, למי ששכח, כי "דרך ארוכה עשה מי שכונה 'הפודל של נתניהו', מאז שדבק במנהיגו ועד שהתיר את הרסן, המרה את פי אדוניו והפך באחת לדוברמן".
ועכשיו, כשהגולם הצליח לקום על יוצרו - ההיסטוריה, בצד ההיסטריה, חוזרת.