מדינת ישראל התפתחה להפליא במשך 65 שנה. גולת הכותרת של הציונות הייתה גלי העלייה המדהימים שעלו בזה אחר זה מכל תפוצות הגולה. עלו מרוסיה ומפולין, מרומניה וממרוקו, מתימן ומליטא, מגרמניה ומתוניס, וממקומות רבים נוספים; מעין קיבוץ גלויות של פסיפס אנושי מרהיב. כמובן שהיו גם קשיים. קשיי התאקלמות. וגם היה מי שדאג להנצחת הפערים בין קבוצות אוכלוסיה שונות.
אחת הבעיות הבולטות שהייתה ועדיין קיימת במובנים רבים עד עצם היום הזה, זו בעיית הגזענות שנוצרה כלפי קבוצות שונות. זלזול ובדיחות, בעיקר על עדות מסוימות, והתנהלות כללית שיצרה הפרדה ואפליה שנהוג לכנותה כיום בעדינות כ׳פערים בין הפריפריה למרכז׳.
בניגוד לפעם, כיום זה כבר לא פוליטיקלי קורקט לכנות קבוצות אוכלוסיה בכינויים מכלילים היוצרים במשך הזמן סטיגמות הגורמות לתדמית שלילית סטריאוטיפית. לא נהוג לכתוב בכותרות בתקשורת ״המזרחיים הפגינו...״. אין סיכוי כיום לראות כותרת כמו ״שני מרוקאים גנבו...״ או ״הקיבוצניקים התפרעו בהפגנה...״. זה פשוט לא קיים, וטוב שכך. די ברור לכולם שהאשמת המוצא או השייכות החברתית של אדם בהקשר למעשה פלילי או אף סתם כך, אינה מעשה ראוי. כך זה כלפי כל הקבוצות התרבותיות בארץ מלבד כלפי קבוצה אחת: ״החרדים״.
כלפי החרדים מותר לכתוב ולומר מה שרוצים, ואף נהוג להאשימם בכל בעיות המדינה, מקריסת הכלכלה ועד ״השתלטות״ על הכלכלה, על הכסף ובכלל על המדינה. כמובן שהכללה גזענית שכזו יש לה השלכות חמורות על חיי היומיום של החרדים. כתוצאה מסטיגמות אלו הם מופלים בקבלתם למקומות עבודה רבים. הם מופלים בתקציבי חינוך ועוד צריכים לומר תודה על כך שהם מקבלים פירורים של החזר מהמיסים הרבים שהם משלמים, בשביל ה״חינוך חינם״ כביכול. הם הקבוצה היחידה במדינת ישראל שפקידי שלטון מרשים לעצמם עדיין לתקן תקנות מיוחדות כדי להפלותם. לדוגמה: אפליה בקבלתם לשירות הציבורי, בעוד לקבוצות אחרות ישנה אפליה מתקנת.
בקיצור, ה״חרדים״ הם הדמון הגדול והמפחיד, שבקרוב, על-פי כמה רואי שחורות, המפלצת תשתלט על המדינה וזה יהיה סופה. לא נותר אלא פשוט לברוח ומהר מהארץ בטרם יגיע החורבן הנורא.
יש מושג כזה "חרדים"? יהודים יקרים, האם זה לא מזכיר לכם משהו? פעם דיברו כך על היהודים בכללותם. היהודים הואשמו שהם משתלטים על כלכלת העולם ובאותה נשימה גם הואשמו בקריסת הכלכלה בתואנות שונות ומשונות. זה לא כבוד גדול למדינת ישראל להצטרף לרשימת המדינות שיהודים חשו נרדפים רק בגלל תרבותם.
הבה נשאל את עצמנו, האם עוד קיים מושג כזה שנקרא ״החרדים״? הבחירות האחרונות הוכיחו שאין כלל מושג כזה. מה שנהוג לכנות בהכללה כחרדים, המדובר בעשרות רבות של קבוצות ותתי-קבוצות שלרובן אין כמעט מכנה משותף. הם לובשים לבוש שונה האחד מהשני. הם לומדים במוסדות תרבותיים שונים עם סגנון לימוד אחר, כל קבוצה ותרבותה, וזה מה שכל כך יפה בזה. הרב-תרבותיות ומגוון הדעות שקיימים במדינה, הם תפארתה. למעשה, גם בדעות כלליות כמו בנושאי ימין ושמאל מדיני, החרדים אינם מקשה אחת וכולם יודעים זאת.
אז למה מפחדים מהחרדים? הפחד הגדול מהחרדים הוא כנראה בגלל כוחם הפוליטי והחשש שמא הוא ילך ויגדל.
האם חשבנו פעם מדוע נטיית רוב החרדים להצביע בעיקר למפלגות מסוימות ולא לאחרות? אולי זה פשוט כי גם החרדים חוששים. הם רואים עד כמה במפלגות אחרות יש חוסר התחשבות ואף רמיסה גסה של כל זכויותיהם הבסיסיות ביותר, החל מהזכות לחופש דת ועד הזכות לשוויון מינימלי, להוגנות. הם רואים חברי-כנסת מכל המפלגות האחרות שמתנסחים בצורה פופוליסטית ולפעמים אף עם ריח אנטישמיות, כלפי קבוצת אוכלוסיה הכוללת מאות אלפי אנשים. אז מדוע שהם יבטחו במפלגות אלו ובאותם חברי-כנסת חילוניים?
כל מי שיבדוק היטב, יגלה שאין בספר החוקים של מדינת ישראל אף לא חוק אחד שנותן זכויות מיוחדות ל״חרדים״ בשם היותם חרדים. אם היה כזה, הוא היה נפסל מיד בבג״צ. כך שלא אמורה להיות סיבה מיוחדת לחרדים להצביע דווקא למפלגות ״חרדיות״. כמובן שגם אין אף חוק שפוטר ״חרדים״ ממיסים וכדומה, מה שאומר שהם משלמים כסף רב, שמרובו הם כלל לא נהנים.
גם החוק שדוחה את גיוסם של ״לומדי תורה״ בכמה שנים, אינו מזכיר את המילה ״חרדים״. וכמובן זכותו של כל חילוני לעשות זאת גם, באותם תנאים והגבלות, ולקבל דיחוי מצה״ל, כפי שאכן נעשה לקבוצות אוכלוסיה אחרות, עתודאים ואחרים. בכלל, נושא גיוס החובה הוא גם כך שנוי במחלוקת בלי קשר לחרדים. ישנם קצינים רבים הסבורים שהגיע הזמן ליצירת צבא מקצועי שגם ישאיר כמה מיליארדים לטובת החינוך, הבריאות והרווחה. נושא הגיוס גם סבוך בגלל בעיות שונות שהצבא יוצר לדתיים ולחרדים, שיש בהן פגיעה קשה בחופש הדת, שמקשה גם על אלו שבאים בשמחה לשרת.
אם כן, ככל שאנו נוסיף סיבות לפחד ההדדי בין חילונים לחרדים, כך ההר יגבה בינינו. לעומת זאת, אם נהיה סובלניים ונכיר זה בקיומו ובתרבותו של זה ונלמד לחיות בסטטוס קוו של כבוד הדדי, עוד יבוא שלום עלינו.