שוב נהרג חייל צה"ל באמצעות סכינו של אחד מנתיניו של אבו מאזן, ה"מתון" ו"שוחר השלום": הפעם בהתנחלות עפולה, כך שאפילו שקר "הכיבוש" אינו יכול להצדיק את הרצח. כל זה, במקביל לשיחות "השלום" המתנהלות במחשכים בין
ציפי לבני לבין נתינים אחרים של אבו מאזן, מכחיש השואה. צעדים בוני אמון מטעם ישראל נענים בצעדים בוני אסון מטעם האויב. הדדיות: יתנו - יקבלו! הם נותנים אש ואנו נותנים קורבנות, וכך מועלים קורבנות "השלום" על מזבח "השלום", לחרפת מדינת ישראל.
תהליך "השלום" נמשך כרגיל: אבו מאזן מסית ושולח את רוצחיו לחסל חיילים ואזרחים ישראלים, ישראל קוברת את קורבנות "השלום" ומבליגה ("הבלגה היא כוח!"), ישראל צדה את הרוצחים ומשחררת אותם כמחווה למי ששולח אותם ולממשל האמריקני שמגבה את איומיו, ישראל נענית ללחץ האמריקני להקפיא את הבנייה בבירתה ובארצה (אותם אמריקנים המוכנים לוותר על ההקפאה באירן), ישראל מוותרת על ההדדיות ואינה דורשת הקפאת הבנייה הערבית ביהודה ובשומרון, וחוזר חלילה.
הלהג התקשורתי נמשך כרגיל: האם אבו מאזן גינה? האם ארגון כלשהו לקח אחריות? כלומר: אבו מאזן ("השותף" לישראבלוף הקרוי בשפה האורווליאנית בשם הקוד תהליך "השלום") משוחרר מכל אחריות למעשי נתיניו. ושוב צווחת
זהבה גלאון, זו שמטפחת את הפצצה הפלשתינית כמטען צד נגד ישראל.
כוחות הביטחון השתלטו על הרוצח מג'נין-עפולה, לכדו אותו והובילו אותו לחקירה ולכלא. לשם מה? האיש נימק את מעשהו בכך שבני משפחתו כלואים בישראל. הסבר החוזר על עצמו שוב ושוב. לא הייתה לו סבלנות להמתין עד שהם ישוחררו כמחווה ישראלית לרגל חג הקורבן היהודי, או כאתנן ישראלי לרגל אירוע אחר כלשהו במסגרת הישראבלוף הנ"ל. ואולי סתם בחר לטבוח יהודי ולנוח בבית ההבראה הקרוי "כלא" ישראלי, שם יוכל להשלים את לימודיו האקדמיים עד שישוחרר כמחווה לפריץ מרמאללה.
במאמצים יקרים ומסוכנים מנסים כוחות הביטחון לאתר רוצח אחרי רוצח. לשם מה? כדי לשחררו בהזדמנות הקרובה שבה ידרשו
ג'ון קרי מוושינגטון (איפה יונתן
פולארד?) ו/או קתרין אשטון מלונדון (בירתם של כובשי צפון אירלנד, סקוטלנד, ויילס, גיברלטר ואיי פוקלנד - די לכיבוש!) לשלם עוד אתנן תמורת נכונותו של אבו מאזן לשלוח את אנשיו לשיחות המתן ומתן עם לבני?
נשאלת השאלה: מדוע לסכן את חייהם של חיילים, שוטרים וסוכני שב"כ כדי ללכוד רוצחים ערביים, אשר ממילא ישוחררו באמצעות הדלת המסתובבת הישראלית ומדיניות האיפה ואיפה של "צרת" המשפטים: רוצחים ערביים הם מעל החוק, רוצחים יהודיים מרצים את עונשם בהתאם לחוק. ולצחוק הזה משלטון החוק קוראים שוויון בפני החוק, והיועץ המשפטי לממשלה - ישן!
למעשה, אין טעם לצוד רוצחים. למעשה, ככל שיוקדם שחרורם של רוצחים שכבר נתפסו, כן ייטב: מערכת המשפט בישראל לא תתבזה בתהליך משפטי שסופו ביזיון בית המשפט - תחת שרביטה של "צרת" המשפטים - ושחרור הרוצחים המורשעים; שירות בתי הסוהר יחסוך כסף רב שהיה מוקדש למתן תנאי הנופש ולמימון ההשכלה האקדמית של גיבוריהם של "השותפים" לתהליך "השלום". אם ישראל רוצה להוכיח את רצינות כוונותיה בתהליך "השלום", מן הראוי שלא תמתין עד לתכתיב מרמאללה, בגיבוים של ג'ון קרי וקתרין אשטון, ותעשה את המחווה ביוזמתה, כגילוי של רצון טוב למען "השלום":
ישוחררו כל הרוצחים הערבים לאלתר!