האמנם חיל האוויר לא סיפק את הסחורה?

מאמרו [ראה משמאל] של (אל"מ) יעקב אגסי העלה לדיון מחודש את תפקידו של חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים. ביצועי חיל האוויר אכזבו את כוחות היבשה, שמצאו עצמם מופתעים ולא מוכנים למתקפות האויב וציפו לישועה מהאוויר שלא הגיעה. עם כל ההערכה הכנה לאומץ הלב ולנחישות, חיל האוויר לא נועד לשרת את כוחות הקרקע, על-אף שרבים חושבים שזה ייעודו, אלא ללחום בכוחות האוויר של האויב כדי להגן על המדינה ולסייע בהכרעת המלחמה. תורת הלחימה של חיל האוויר, שאושרה לפני המלחמה על-ידי הרמטכ"ל ושר הביטחון, העמידה במקום ראשון את תפקיד ההגנה על שמי המדינה. המשימה השנייה הייתה השמדת חילות האוויר של האויב, השלישית הייתה השגת העליונות האווירית בזירת הלחימה, והרביעית, רק לאחר השגתה של אותה עליונות אווירית בזירת הלחימה - סיוע לכוחות הקרקע! ראוי לציין בנקודה זו שמשימת הסיוע לכוחות הקרקע הינה "משימה התקפית" ולא הגנתית, כפי שאנשי כוחות הקרקע חושבים. זו גם אחת הסיבות שהיא נמצאת במקום אחרון, אחרי משימות ההגנה על שמי המדינה והשגת העליונות האווירית. כפי שידוע לכל, הקריסה המוחלטת של כוחות הקרקע בשלב הבלימה (למעט חטיבה 7), אילצה את הרמטכ"ל להפנות את חיל האוויר לעצירת כוחות השריון של הסורים. דבר ששיבש באופן חמור את פעילותו של חיל האוויר, הביא לשחיקה קשה בכוח האווירי ולפגיעה אסטרטגית ביכולתה של ישראל להמשיך להילחם (הרמת "דגל לבן" על-ידי דדו ב-12 בחודש). אז מה הם בכל זאת הישגי חיל האוויר?

המשימות

במשימה הראשונה של הגנת שמי המדינה - ההצלחה של חיל האוויר הייתה מוחלטת! טייסת המיראז' שבה נלחמתי (117), ביצעה 650 גיחות הגנה, רובן באזור רמת הגולן ובעומק השטח הסורי כדי להגן על כוחות היבשה, הפילה 48 מטוסים ואיבדה ארבעה מטוסים במלחמה. מטוס אחד הופל בקרב, שני מטוסים נוספים נפגעו מנ"מ ואחד נטש בגלל תקלה טכנית. טייס אחד נהרג ושניים נפלו בשבי. בחזית הדרום נבלמה מתקפת הקומנדו המצרי ביומיים הראשונים, כאשר 26 מסוקים של גדודי הקומנדו הופלו, מתוך 45 שהמריאו. מטוסי האויב לא פגעו במטרה אחת בשטח המדינה ומעט מאוד כוחות בחזית נפגעו מתקיפת מטוסי אויב, אם בכלל. המשימה השנייה של השמדת חילות האוויר של האויב - בוצעה באופן משובש בגלל ההפתעה בפתיחת המלחמה. עם זאת, חיל האוויר השמיד כ-380 מטוסים מתוך 1,049 מטוסי אויב שהיו בתחילת המלחמה. 227 מטוסים מתוכם הופלו בקרבות אוויר (תוצאות קטלניות לטייסי האויב). יחס ההפלות במלחמה עמד על 1:18. חילות האוויר של האויב לא היוו גורם משמעותי במלחמה תודות לחיל האוויר. משימת סיוע לכוחות הקרקע - עקב קריסת כוחות היבשה, נאלץ חיל האוויר להשתתף בלחימה לפני שעלה בידיו לנקות את מערכי הטילים. ב-30 השעות הראשונות של הלחימה הוקצו 79% מהגיחות לתקיפת כוחות יבשה אויב והגנה על כוחותינו מפני תקיפה. בעיה נוספת הייתה בכך שגיחות הצילום של חיל האוויר בחזית פוענחו על-ידי מערך המודיעין של כוחות הקרקע וזה לא טרח להעביר את המטרות לחיל האוויר. עקב כך התוצאות היו לא מספקות וחיל האוויר שחק את כוחותיו במשימות הסיוע. סך הכל איבד חיל האוויר במלחמה 110 מטוסים. 53 אנשי צ"א נהרגו ו-44 נפלו בשבי. מחצית מהאבדות אירעו במהלך ארבעת הימים הראשונים של המלחמה. משימת השמדת הטק"א להשגת עליונות אווירית בזירת הלחימה - הסיפור על כישלון תקיפת הטק"א ידוע. חיל האוויר פיתח תורת לחימה של תקיפה מורכבת הכוללת תקיפת מטוסים רבים בזמן קצר במטרה "להרוות" את המערך כדי להקטין את יעילותו, תוך סיוע של מערכות ל"א ואמצעי דיכוי אחרים. בפועל, תורת הלחימה שפותחה לאור לקחי מלחמת ההתשה לא יצאה אל הפועל, לאחר ששר הביטחון והרמטכ"ל הורו למפקד חיל האוויר להפסיק את מבצע "תגר" לתקיפת הטק"א המצרי לאחר מטס ההכנה הראשון, ולעבור לדוגמן - 5 לתקיפת הסוללות ברמת הגולן ללא מטס ההכנה (בעיית "חורבן בית שלישי..."). קשה לדעת מה היה קורה "אילו", אבל צריך להודות בכנות שבשלב הזה לא הייתה לחיל האוויר תשובה הולמת למערכי הטק"א הצפופים שהיו במצרים ובסוריה. היתרון הטכנולוגי היה בצד של האויב והטקטיקות שחיל האוויר פיתח היו מורכבות מדי ו"קשיחות" ולא התאימו לסביבה הדינמית של שדה הקרב. עם זאת ראוי להעלות לדיון נקודה חשובה נוספת. מערך ההגנה האווירית המצרי במלחמה - שהוקם בגלל העליונות המוחלטת של חיל האוויר - כולל מערכות הגילוי, הבקרה, הטק"א והנ"מ, מנה 150,000 איש, מהטובים ביותר של צבא מצרים. בחשבון פשוט מדובר במשהו המקביל ל-10 דיביזיות שנשארו בצד המערבי של התעלה!!! אני מניח שהפרופורציה דומה גם בסוריה. חשוב גם לזכור שחיל האוויר, נאמן לתרבותו המבצעית, תחקר את הכשלים במלחמה והפיק את הלקחים הנדרשים בלי לטייח. תשע שנים לאחר מכן, במלחמת לבנון הראשונה, השמיד חיל האוויר את מערך הטק"א הסורי בבקעת הלבנון תוך פחות משעתיים (זה ש"כופף את כנף המטוס...") והפיל כבונוס עוד 87 מטוסי מיג סוריים, ללא אף אבדה. ההישגים של כוחות היבשה באותה מלחמה, היו הרבה יותר מאכזבים. בעקבות המלחמה שילש צה"ל את כוחו מלפני המלחמה אך לא שיפר את יכולת התפקוד. במלחמת לבנון פעל צה"ל עם 7-6 אוגדות מול דיביזיית שריון סורית אחת וכוח של 15,000 מחבלים חמושים בקלאץ' ו-RPG. צה"ל הצליח בקושי להשלים את המשימה שהוקצתה לו להגיע לכביש ביירות דמשק, וגם זאת רק לאחר שקיבל "הארכה" של ארבעה ימי לחימה נוספים, על 48 השעות שבהן היה אמור לבצע את המשימה.

תובנות

לסיכום מספר תובנות אישיות. מלחמה היא אירוע "סינגולרי" (יחידני), המתרחש בפרק זמן מוגבל ובאלימות מרבית. ההפתעה היא חלק אינטגרלי במלחמה וההיסטוריה תעיד על כך. במלחמת יום הכיפורים הפתיעו מצרים וסוריה את צה"ל בכל הרמות: ברמה האסטרטגית (פרוץ המלחמה), ברמה האופרטיבית (מטרות המלחמה המוגבלות של המצרים בגזרת התעלה) וברמה הטקטית (טילי הנ"ט). עם זאת, מי שסיפק את ההפתעה הגדולה ביותר היה צה"ל עצמו שקרס בפתיחת המלחמה, כאשר נתפס בלתי מוכן, ללא פקודות הגנה מתאימות, ללא תורת לחימה, וללא כוחות . ח"א לא היה שותף להפתעה זו, אבל שילם את המחיר כמו כולם.