מילה אחת תכשיל, קרוב לודאי, את תוכנית הממשלה להלאים את ענף פינוי-בינוי. מילה זו מופיעה במצגת מספר 12 של משרד השיכון, שהוצגה זה עתה בפומבי. מצגת זו אומרת:
"ההשתתפות (בפרויקט פינוי-בינוי, א.ל.) מותנית בדרישה להשתתפות כל הדיירים". כדי למנוע ספק, המילה "כל" מודגשת. ואכן, זו מילה חשובה וקובעת. משמעותה היא כי אם מתוך 100 דיירים, למשל, רק 99 יסכימו להתפנות - לא יהיה פרויקט!
הלכך, הלאמת הפינוי-בינוי איננה שיפור לעומת המצב הקיים, אלא הרעה בולטת. על-פי החוק כיום, אם 80% מהדיירים מסכימים להתפנות, ניתן לקדם את הפרויקט, ולתבוע לדין את הדיירים הסרבנים. אם תתגשם הצעתו של השר
אורי אריאל, יהיה צורך בחתימת 100 אחוז של הדיירים.
ברור, כמובן, שתוכניתו של אריאל יוצרת גן עדן לסחטנים: שניים-שלושה הדיירים האחרונים, ובמיוחד הדייר האחרון, יסחטו את המדינה בלי גבול, כדי שיסכימו להתפנות.
אירוע דומה היה כבר ב-1968: עיריית תל אביב ביקשה לפנות את תושבי שכונת מחלול, על שפת הים, כדי לבנות מלון יוקרה. המשפחה האחרונה, שבלעדיה אי-אפשר היה לבנות, קיבלה פיצוי כספי כפול ממה שקיבלו המשפחות הקודמות! בעשור הקודם, נאלצה חברת חבס לשלם פיצויים במיליונים למשפחות האחרונות שישבו במתחם "פארק צמרת", כדי שיואילו בטובן להתפנות.