חיים ומוות בידי הנפט

רציתי להיות זבוב על קיר באולם המפואר בקרמלין בו שוחחו בארבע עיניים נשיא רוסיה ולדימיר פוטין וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. מה נתניהו אמר לפוטין בעניין הגרעין האירני? שקוף למדי מה הוא אומר לנשיא ארצות הברית ברק אובמה: במקרה של הסכם רע ישראל תיאלץ לתקוף את אירן. אובמה חושש מזה, הוא מבין שהדבר יגרור גם ארה"ב לפעולה צבאית נגד משטר האייתולות. לאיום של נתניהו יש כוח מול אובמה. גם האיחוד האירופי חושש מההתקפה הישראלית באירן - מחירי הנפט יזנקו לשמיים - וזה איום רציני עבורם. רוסיה - זה סיפור אחר לגמרי. היא דווקא מעוניינת בהמשך מתיחות במפרץ הפרסי מסיבה פשוטה אחת: החלק הארי של תקציבה - הכנסות ממכירת נפט וגז. כל עוד מחירי הדלקים נשארים גבוהים ממשלת רוסיה מסוגלת לשלם משכורות לעשרות מיליוני האזרחים הסמוכים לשולחנה של המדינה: אנשי הקבע, השוטרים, המורים, הרופאים, הפקידים... הוזלת מחיר הנפט אפילו ל-10% (וזה תהיה התוצאה המידית לחתימת הסכם עם אירן) תהווה מכה קשה לתקציבה, תערער את יציבותה של רוסיה. הוזלה ל-20%-30% פירושה - סוף שלטונו של פוטין, אסון לרוסיה, תיתכן גם מלחמת אזרחים בה. אז מה נתניהו אמר לפוטין בשיחה אחד על אחד בקרמלין? איומים לתקוף את אירן בקרמלין לא תקפים. כל פעולה צבאית במפרץ הפרסי תזניק מחירי הנפט. באופן פרדוקסאלי פוטין - כמו ישראל - לא מעוניין בחתימת ההסכם שמתגבש כרגע בז'נבה. פוטין הפרגמטי פועל לא מאהבת חומייני, לא משנאת היהודים; מחיר הנפט - זאת סוגיה של חיים ומוות עבור שלטונו של פוטין, עבור רוסיה במצבה הנוכחי. סביר להניח שנתניהו ניסה להסביר כי הגרעין האירני מהווה סכנה גם לרוסיה. אם פוטין שמע טיעון כזה - אז רק צחק בליבו. הוא מבין שארה"ב ואירופה חוששים מהאטום האירנית הרבה יותר מרוסיה, ויעשו הכול כדי שהנשק הגרעיני, גם אם תהיה בידי אירן, לא תופעל. ואם תופעל - אז המדינות המערביות ימצאו דרך להגיב בהתאם. פוטין יודע שיכול להוציא ערמונים מהאש בידי פראיירים אחרים. באותה מידה לא אכפת לו כיום מהגרעין הצפון קוריאני - למרות שזה נמצא ממש בגבולות רוסיה. ראיתי בטלוויזיה הרוסית מסיבת העיתונאים של פוטין ונתניהו מיד אחרי סיום הפסגה ובין השורות שהשמיע פוטין הצלחתי לקרוא כי דיברו גם על שיתוף הפעולה הכלכלי. זה הערוץ שיכול לעזור לישראל לפטור לא רק את סוגיית הגרעין האירני, אלא גם לעזור לרוסים להיחלץ מתלות בנפט. רוסיה מעוניינת בטכנולוגיות חקלאיות המתקדמות שלנו, הדבר יסיעה רבות לפטרון "תוכנית המזון" המפורסמת של רוסיה, שבינתיים נכשלת פעם אחרי פעם. שלא לדבר על התועלת לכלכלה הישראלית. חבל רק שהנהלה שלנו כמעט ולא מקדישה זמן ומאמצים לשיתוף הפעולה הכלכלית הזאת, נזכרת באפשרות זאת רק במצבי חירום; ואני אבין את פוטין אם הוא יתייחס בספקנות להצעות ישראל לפצות הפסדים עתידיים מהורדת מחירי הדלקים בדרך יעילה ובטוחה יותר. הרי אין ספק שבמוקדם או במאוחר ימצאו איזה פטנט והמחירים בכול זאת ירדו - בלי קשר למצב המדיני במפרץ הפרסי.